יקרים ויקרות,
ההתגייסות שלכם למאבק שהובלנו ביחד עם כל ארגוני המטה לקידום תעסוקתי נשאה פרי!
בחוק שעבר היום במליאת הכנסת הוחזרו המענקים למובטלים בני 67 ומעלה, אך רק לתקופה מוגבלת של שלושה חודשים, בסכומים מקוזזים של 90%, 80% ו-70% (יולי-ספטמבר).
האכזבה הגדולה היא שהכנסת ביטלה לחלוטין את דמי האבטלה לבני 45 ומטה באופן גורף.
בעקבות השינויים שהכניסו בחקיקה (שכוללים גם דמי לידה ליולדות ומענק למעסיקי בעלי מוגבלות), השרים הכריזו היום כי יש לנו "ממשלה חברתית” שמובילה "דאגה לחלשים וחסרי ישע”. האומנם? ציפינו ליותר.
לפחות עכשיו, ודחוף, אנו מצפים שהממשלה תעבוד עם המובטלים – הצעירים והמבוגרים – כדי להחזיר לעבודה את כולם, עד האחרון שמעוניין.
למרות שעשינו את כל המאמצים במאבק הזה, לא הצלחנו להשיג את כל היעדים שהצבנו. מה שכן קרה במהלכו, זה שהצלחנו לשנות את את השיח הציבורי על היקף ועומק האבטלה באמצעות פרסומים מגוונים בכל אמצעי התקשורת, שסוף סוף התעוררו והראו את הפנים האמיתיות של האבטלה.
חשובות במיוחד ומשנות שיח היו שתי כתבות שעשה ציון נאנוס בחדשות 12, בהן הוא הביא את סיפורם של לאה קלוגמן ושל יוהנתן סבן.
מה הלאה?
נמשיך לדרוש מהממשלה לשנות את החוק למתווה הדיפרנציאלי שגיבשנו, ולכל הפחות להשקיע בדחיפות ביצירת מקומות עבודה ובהרבה יותר הכשרות מקצועיות ותוכניות תעסוקה, כמו גם במנגנון נכון יותר לדמי קיום בזמן הכשרות.
הגיעה השעה למדיניות אבטלה פעילה של הממשלה, ולא רק לדיבורים על דמי אבטלה כן או לא, כפי שהסברתי אתמול בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה. ההתמקדות בדמי אבטלה בלבד פוטרת את הממשלה מאחריות, משרתת את המעסיקים החזקים ומדרדרת את המובטלים לחיים בעוני.
מקווים ומצפים לסיוע שלכן הלאה! תישארו איתנו.
סופ"ש נעים ושבת שלום, טלי