שר החינוך, יואב קיש, מתגאה השבוע בתוכנית להכנסת מצלמות אונליין למעונות עד גיל 3. אחרי שקיצץ מחצית מהתקציב שנועד לפיתוח המקצועי של הצוותים שעובדים במעונות האלה השנה – 200 מיליון שקלים – הוא מציע להורים להיצמד למרקע כדי לראות בלייב מה קורה לפעוטות שלהם כשהם בעבודה.
הורים לגילי לידה עד שלוש משתגעים מדאגה, ולגמרי אפשר להבין אותם. התינוקות שלהם, שנמצאים בתקופה הכי משמעותית בחיים שלהם, נמצאים בסיכון יומיומי. שנים של אדישות מערכתית לחינוך בגילים אלה הביאה למערכת שבורה, שבה המענים שנמצאים במעונות היום לא מספקים, בלשון ההמעטה. אין מספיק מעונות מסובסדים וגם לא מספיק פרטיים, ובאלו שישנם איכות החינוך ירודה.
למעלה מ-70% מנשות הצוות שעובדות במעונות לגילי לידה עד שלוש לא עברו יום הכשרה בחייהן לתפקיד המורכב והמאתגר הזה. המשמעות היא שאין להן את הידע והכלים לחנך ולטפל בפעוטות. איך תדעי איך נראה עיכוב התפתחותי כלשהו, אם אף אחד לא לימד אותך?
התוצאה היא שלא מעט מעונות לגיל הרך לא מתפקדים בצורה משביעת רצון, כשמקרי הקיצון הן המתעללות, שלא היו בכלל צריכות להגיע לעבודה עם קטנטנים. אבל בלי תהליכי הכשרה, שבו אנשי מקצוע יכולים לבחון התאמה לתפקיד, אין מה להתפלא איך למעונות מצליחים להיכנס אנשים מסוכנים.
יחד עם זאת, ברור שכמעט כל מי שעובדות בתחום נותנות את הנשמה ואת הלב לפעוטות, אך ללא ידע וכלים, איך אפשר לצפות מהן לטיפול איכותי? אנו כהורים, ככלל, לא נעזרים באנשי מקצוע אם הם לא מומחים ועברו הכשרה. אז איך זה סביר לשלוח את הפעוטות לימים שלמים במעונות עם צוות שלא עבר הכשרה?
הפתרון האמיתי הוא שינוי יסודי בגישת המדינה לחינוך לגיל הרך, והשקעה משמעותית בשכר המחנכות-מטפלות, בהכשרתן לתפקיד ובתנאי העבודה במעונות. צעד משמעותי בכיוון הזה נעשה בשנתיים האחרונות במעבר האחריות בנושא ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, ובהתחלה של הכשרות והדרכות חינוכיות למחנכות במעונות.
אלא שרק לפני שבועיים, באמצע מרץ, קוצץ בדיוק התקציב הזה באופן חד. במסגרת הקיצוץ הרוחבי בתקציב המדינה לשנת 2024, החליט שר החינוך כי מתוך 300 מיליון שיקוצצו מתקציב משרדו, שני שליש – 200 מיליון שקלים – יקוצצו ישירות מתקציבי ההכשרות והדרכות למחנכות.
אלו היו משמעותיות במיוחד השנה, בגלל המלחמה, כיוון שההכשרות וההדרכות היו אמורות לתת למחנכות-מטפלות יכולת להתמודד עם המצב הטראומטי שכולנו נקלענו אליו, ופעוטות מגיבים אליו בנסיגה התפתחותית.
מסקר שערכנו בשותפות ״בידיים טובות״, העידו מחצית מ-400 מנהלות מעונות בכל הארץ כי הן מתמודדות עם פעוטות שחזרו להרטיב, שחווים קשיי שינה ואכילה וכן התפרצויות זעם, שלא היו להם לפני המלחמה. בלי הכשרות והדרכות, הצוותים במעונות נותרים לבדם במערכה, ללא תמיכה. אין כעת מי שיסבירו וילמדו אותם להתמודד עם האתגרים ההתפתחותיים של הפעוטות.
הכנסה של מצלמות שישדרו להורים און ליין לא תעזור למציאות במעונות. ההחלטה להכניסן במקום למנוע את הקיצוץ – מעידה על חוסר הבנה של הצרכים האמיתיים של מערכת החינוך לגיל הרך. המצלמות רק ירחיקו עוד מחנכות מעבודה במעונות, כי מי רוצה לעבוד תחת ״האח הגדול״? המשבר רק יעמיק. התוצאה תשתקף בפעוטות, ותשפיע עליהם לכל חייהם, שכן כל דפוסי ההתנהגות והחשיבה נקבעים בגיל הזה.
עדיין אפשר להחליט אחרת. למצוא את התקציבים שנדרשים מתוך משרד החינוך ולהשקיע בהדרכות ובהכשרות למחנכות, כדי להציל את הפעוטות. יואב קיש, הפעוטות והוריהם לא זקוקים לפלסטר. הם זקוקים לטיפול ולחינוך איכותיים, בידי מחנכות-מטפלות מקצועיות, וזה בידיים שלך.
פורסם לראשונה: טלי ניר, מנכ"לית 121, מאקו, 7.4.24
