ערוץ 121

70% ממפוני הצפון שוקלים לא לחזור ליישובים שאותם נאלצו לעזוב: כך עולה מסקר מקיף שערך מכון "מאגר מוחות" בקרב 500 מפונים • וזה לא הנתון המדאיג היחיד: 20% מהמפונים לא עובדים כלל ו–68% טוענים שלא קיבלו סיוע מספק מהמדינה • עידו אדלר, שפונה מקריית–שמונה: "גם ככה הייתה בעיר מצוקת תעסוקה, ואחרי המלחמה, כשהרבה עסקים לא יחזרו, יהיה שם עוד יותר קשה. עצוב לי שזה המצב, אני אוהב את הצפון" • גאיה לוי, שעזבה את שאר ישוב: "אני מיואשת, כועסת, לפעמים יש אופטימיות ואני אומרת שזו הזדמנות לשנות את החיים, אבל רוב הפעמים אני בייאוש ואפיסת כוחות" (ענת לב-אדלר, ידיעות אחרונות)

תופעת בדידות קשישים לא מתרחשת רק בחגים אלא במהלך כל השנה. היוזמה של משרד הרווחה לאירוח אזרחים ותיקים בבתי אבות במהלך חגי תשרי היא מבורכת, אך צריך תוכנית ממשלתית שתסייע להם במהלך כל השנה (יקותיאל משי, סרוגים)

"תִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ, תָּחֵל שָׁנָה וּבִרְכוֹתֶיהָ.״ מעולם לא איחלנו את הברכה הזו בכוונה כה גדולה וחזקה. בכאב לב כה עמוק על שנה של מלחמה, שכול, אובדן וצער.

בזמן שהתותחים רועמים, קיימנו השבוע מפגש ראשוני וחשוב מאין כמוהו לחשיבה על יעדי מדיניות וחקיקה שיקדמו את החוסן והבריאות הנפשית של הציבור

יקרות ויקרים, אני שמחה ומתרגשת לשתף אתכם ברגע של הכרת תודה, סיפוק וגאווה במהלך שהובלנו ושהביא את משרד החינוך להיענות לבקשתנו להקצות תקציב לארוחות לתלמידים בבתי ספר על יסודיים לנוער בסיכון.

אפשר להבין את הרצון לשדר אחריות תקציבית ולא לפגוע בדירוג האשראי, אולם המשמעות היא עוד קיצוצים ועוד גזירות • לכולנו זה יעלה יותר (טלי ניר, ישראל היום)

תוכנית חדשה של משרד החינוך תספק ארוחות חמות מדי יום לאלפי תלמידי תיכון בסיכון, הלומדים במרכזי חינוך טכנולוגיים. שר החינוך יואב קיש: "ביטחון תזונתי הוא אינו מותרות". בתוך כך, עמותת "נבט" המספקת כריכים לאלפי תלמידים ממשפחות במצוקה מכל הארץ, מדווחת על עלייה בצורך בעקבות המלחמה המתמשכת (תמר טרבלסי חדד, ynet)

טלי ניר הקימה עמותה שמטרתה לתרגם צרכים חברתיים להצעות חוק. במסגרת העמותה הוקמה שותפות שמטפלת בהשקעה הממשלתית הזעומה בגיל הרך. "המשאבים הולכים לגילי 3-18 אבל בכל המדינות המתקדמות הבינו שככל שהשקעה בילד מוקדמת יותר, כך היא יותר משפיעה ומשתלמת" (ynet, ענת לב־אדלר)

בשנה האחרונה הייתה עלייה משמעותית של מספר מקרי מוות של קשישים שהתגלו ללא רוח חיים בביתם, חלקם ניסו להגיע לטלפון או ללחצן מצוקה, ורק כעבור ימים או שבועות אותרו הנפטרים. "אפשר היה להציל את הנפטרים, או לפחות את כבודם" (מירב דוסטר, mako)

חוק המצלמות עומד בפני קריאה שנייה ושלישית וכבר מעורר סערה אצל הגננות ומנהלות הגנים, כשחלק גדול מהן אומרות שאם החוק יעבור הן לא ימשיכו בעבודתן. על פי לא מעט מהן הדבר ייצור לחץ, וכן חדירה לפרטיות שלהן ושל הילדים: "למה שכל הורה יוכל לשבת, לתצפת ולקטלג כל ילד? למה כל ההורים בגן צריכים לדעת שיש לילד מסוים בעיות?" (יעקב גולדברג, mako)

שיחות טלפון נזעמות מההורים במהלך יום העבודה, תלונות על כל דבר פעוט, הערות סקסיסטיות בגינה – ואפילו איומים • רגע לפני אישור החוק שיחייב התקנת מצלמות אונליין במעונות ובגני הילדים, מטפלות מספרות על החוויה המפוקפקת ודורשות שנקשיב להן (יפעת ארליך, ישראל היום)

עמותת 121 – מנוע לשינוי חברתי קוראת לבצע שינויים שיבטיחו הכשרות איכותיות לאזרחים שבאמת זקוקים להן, כמו נפגעי המלחמה וחיילים (יובל בגנו, מעריב)

לא מעט ילדים בגילים צעירים, שבהם ההתפתחות היא שלב חיוני, נמצאים בימים אלו במלונות שונים ברחבי הארץ. איך הטראומה שנצרבה בהם והשהייה הממושכת במלון משפיעה עליהם? "הילדים המפונים בבתי המלון נמצאים בסיכון גדול לעיכובים התפתחותיים משום שהם לא נמצאים במרחב שמותאם לילדים" (מירב דוסטר, mako)

לקראת אפשרות של מערכה בצפון, עמותת 121 פנתה למשרד הכלכלה בבקשה ליישם מודל שיאפשר למעסיקים להעסיק עובדים במשרה חלקית בזמן חירום ולקבל שיפוי מהמדינה. המשרד: "מסכימים שמודל החל"ת עבר מן העולם" (יובל בגנו, מעריב)

הנתונים עולים מסקר שנערך בקרב 500 הורים, והוצג בכנס 'לראות את הנולד' שהתקיים בכנסת בנושא הגיל הרך (דבר, מיכל מרנץ, 17.07.2024)

שר החינוך, יואב קיש התחייב: "אעביר עודף תקציבי להדרכות חינוכיות בגיל הרך". מאות אמהות מקהילת הגיל הרך השמיעו את קולן בכנסת. השינוי החברתי בעיצומו, גם בתקופה מאתגרת זו.

יוזמה משותפת של יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121, עם משרד הרווחה והביטחון החברתי, משיקה קמפיין הסברה ייחודי להתמודדות עם תופעת ההונאה והעוקץ בקרב אזרחים ותיקים, בהתנדבות העיתונאית רינה מצליח

רבים נפגעו תעסוקתית במלחמה וזקוקים לסיוע: מפונים, נפגעי פעולות האיבה, מילואימניקים ובעלי עסקים שהתמוטטו. הם צריכים דחיפה, מפגשי העצמה וקורסים לשדרוג מיומנויות, אך רובם לא מקבלים סיוע. מצב זה פוגע בכולנו – גם בהם וגם במשק.

המשבר הכלכלי מחמיר, אך הביקוש לעובדים עולה. השקעה בהכשרות מקצועיות ורפורמה תעסוקתית הם המפתח לשיקום הכלכלה ולסיוע לנפגעי המלחמה.

ארגוני החברה האזרחית צריכים לגבש תוכנית ארצית להצלת מערך בריאות הנפש בישראל ולהימנע מתוכניות נקודתיות ■ על הארגונים להיות א־פולטיים במתכוון כדי למצוא ולמצות תוכנית כוללת ומקיפה שתביא לפתרונות שורש (TheMarker)

למה הכשרה מקצועית היא הדבר החשוב ביותר לעשות בעידן של ימינו ובעולם ה-AI? בר נעמני מארח את טלי ניר, מייסדת ומנכ"לית עמותת 121, ומייסדת "המקפצה", בפודקאסט "ידע שווה כסף" – לשיחה על קריירה, הכשרות מקצועיות ואיך לפתח את הנכס הכי חשוב בחיים – אתם עצמכם.

מילואימניקים, מפונים, ואנשים שנפגעו תעסוקתית. לצערנו מאז שהוקמה הממשלה, האחריות על ההכשרות המקצועיות מפוצלת בין משרד העבודה למשרד כלכלה, מה שגורם לכך שכמעט ואין הכשרות מקצועית.

בעוד שתוכנית ההזנה בבתי הספר לנוער בסיכון בחברה הערבית מצליחה לספק ארוחות חמות לכ-5,000 תלמידים מדי יום, המאמצים להרחיב את התוכנית גם לבתי ספר במגזר היהודי נתקלים בקשיים תקציביים (גלי ישראל)

ירון בן יאיר (45), אב לארבעה מקריית שמונה, טכנאי מזגנים בעברו, מצא את עצמו מחפש קריירה חדשה בתל אביב בעקבות הפינוי בזמן המלחמה. לאחר שעבר כמה דירות שכורות, החליט ירון לממש חלום ישן ופתח עסק בתחום המזון (ערוץ 13)

בימי המלחמה הכואבים והעמוסים לכולנו, אנו ממעטים לדווח, אך מרבים לעשות. ראשית, מוזמנים לקרוא את דוח השנתי המלא על עשייתנו בשנת 2023, בעברית ובאנגלית, הוא קצר וקולע. שנית, מתחילת 2024 אנו פועלים במגוון זירות כדי לסייע למי שנפגעו מהמלחמה.

המשבר הכלכלי מתעצם מיום ליום, אך הביקוש לעובדים עולה והגיע בחודש שעבר לקרוב ל-140,000 משרות פנויות, לפי נתוני הלמ״ס – הרבה יותר משרות פנויות מלפני ה-7 באוקטובר (ביולי 2023 מספר המשרות הפתוחות עמד על 117,000). דווקא בגלל המלחמה המתמשכת, חסרים כיום עובדים מקצועיים בהרבה מאד ענפים: בבניין, בתעשייה, בחקלאות, במסחר ובשירותים, במקצועות הטיפול והרפואה, בחינוך ועוד.

בכנסת מציעים לשים מצלמות אונליין עם גישה להורים במעונות היום לגילאי לידה עד גיל 3, אבל האם זה הפתרון למשבר בחינוך לגיל הרך?

בתי ספר לנוער בסיכון מהמגזר הערבי מקבלים ארוחה חמה בכל יום בתיקצוב משרד החינוך אבל בתי ספר זהים מהמגזר היהודי לא מקבלים כלל. בעמותה 121 זועקים כבר שנתיים על האפלייה (יהודית לזרוביץ', חדשות סרוגים)

החודשים האחרונים הובילו לטלטלה רגשית ומקצועית אצל אלפי ישראלים וגרמו להם לבצע מהפך בקריירה. איש המכירות משדרות שהפך לדי-ג'יי, טכנאי המזגנים מק"ש שפתח עסק לאוכל ביתי והנדסאי האלקטרוניקה שנהיה קונדיטור: "ויתרתי לעצמי הרבה שנים, כשראיתי את המוות הבנתי שהחיים שלי צריכים להשתנות". עמותת 121: "המדינה צריכה לפתח הרבה יותר מענים למי שזקוק לסיוע תעסוקתי" (ליאור אוחנה, ynet)

לא מעט בני נוער בישראל סובלים מאי ביטחון תזונתי. כשליש מהתקציב שמוקצה להזנה בבתי הספר היסודיים אינו מנוצל. יש להשתמש בעודפים הללו כדי להרחיב את ההזנה לבתי הספר העל־יסודיים לנוער בסיכון, כדי להבטיח להם עתיד טוב יותר. דעה (מיטל בנשק, ערוץ 7)

למרות התפיסה החרדית המסורתית שרואה בנהיגת נשים חוסר צניעות, יותר ויותר נשים חרדיות יוצאות לעבודה ומוציאות רישיון נהיגה. כשרמת החיים עולה, וריכוזי המגורים של האוכלוסייה החרדית מפוזרים ורחוקים יותר, רכב נעשה הכרחי. ביולי ייפתח קורס ראשון למורות נהיגה חרדיות, כי הלומדות מעדיפות מורות נשים. הביקוש עצום, כשהמחיר לשיעור יכול להגיע ל-250 שקל, ומשך ההמתנה לשנה (שושנה חן, ynet)

"יש מעט מאד תוכניות תעסוקה, בהיקף תקציבי נמוך של 32 מיליון שקל בלבד, והן לא יתנו את המענים שנדרשים בשטח. נדרשת רפורמה תפיסתית – הצרכים בתחום התעסוקה צריכים להיות מוגדרים בשטח ולא בירושלים"