אם נסתכל 18 שנה לאחור, נוכל ללמוד שאילו לא הייתה קמה מפלגת הגמלאים בשנת 2006, והוקם המשרד הייעודי לאזרחים ותיקים, אוכלוסייה זו עדיין הייתה נשארת מתחת לרדאר ללא מענה וסיוע ממשלתי כנדרש.
מפלגת הגמלאים שמה את הצרכים של האזרחים הוותיקים בראש סדר העדיפויות.
במהלך השנים המשרד שינה את שמו למשרד לשיווין חברתי והאזרחים הוותיקים הפכו להיות יחידה/אגף במשרד בין עוד שלל נושאים, כאשר בחלק מהממשלות נעשתה עבודה רצינית לקידום המענים לאוכלוסייה זו ובחלק פחות.
כך יצא, שבמשרד הרווחה פועל אגף לאזרחים וותיקים עם תקציבים ייעודיים לפעילויות ומיזמים ברחבי הארץ, ובמקביל, משרד נוסף מקבל תקציבים לתחום לפעילויות שחלקן דומות וחלקן חדשות.
עם הקמת הממשלה הנוכחית, הוחלט שתחום האזרחים הוותיקים יעבור מהמשרד לשוויון חברתי למשרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי. ביום ראשון (21.1.24) החליטה הממשלה, שהתחום יעבור בחזרה שוב למשרד לשוויון חברתי, כשהמשרד עצמו כבר הספיק לעבור למשרד ראש הממשלה. מבולבלים? גם אנחנו.
ברור לכולם מה קורה כשהאחריות לנושא מסוים מתפצלת בין כמה גורמים. בסופו של דבר, במקרה הטוב כל אחד מקדם מה שנראה לו ללא חשיבה משותפת וללא איגום משאבים, ובמקרה הרע, בעיות רבות לא נפתרות ונשארות ללא מענה מקצועי. זאת בשל הצורך של הגורמים במשרד החדש ללמוד ולהכיר את התחום בצורה מקיפה, דבר שלוקח זמן ומשאבים.
לו יהי והממשלה הנוכחית, או הבאה, תשכיל לקחת אחריות מלאה על האזרחים הוותיקים ותפעל למתן עזרה וסיוע בכל הנושאים. בעיקר בקידום העלאת קצבאות הזקנה, תוך שיתוף פעולה עם שאר המשרדים הרלוונטיים לצורך בחינת הצרכים וההתמודדויות היומיומיות של האזרחים הוותיקים בישראל, שעשו את הדבר הנורא מכל, ופשוט הזדקנו. גם להם מגיע מענה ייעודי והולם בזכות ולא בחסד.
