מזדקנים בכבוד
המאבק להגדלת קצבת הזקנה
דורשים הכנסה הוגנת לאזרחים הוותיקים
הגיעה השעה להגדלת קצבת הזקנה והצמדתה לשכר הממוצע במשק, כדי להבטיח שכל אזרח ותיק יוכל לחיות בכבוד בהתאם לצרכיו.
מצבם הנוכחי של האזרחים הוותיקים אינו תוצאה של גזירת גורל, אלא של מדיניות שניתן לשנות. כיום, קצבאות נמוכות מובילות לכך שפרנסתם של פנסיונרים תלויה במידה רבה בשכר ובעבודת פנסיה. זאת בשונה לרוב המדינות המפותחות בהן עיקר ההכנסות בגיל המבוגר הן מקצבאות ממשלתיות. התוצאה היא שיעורים גבוהים יותר של עוני ואי שוויון מאשר במדינות הדומות לנו ברמת הכנסתן ופיתוחן.
שתפו:
זה הזמן לפעול להגדלת קצבת הזקנה!
אזרחים ותיקים, זו זכותנו לחיות בכבוד! קצבת הזקנה הנמוכה דוחקת רבים מאיתנו למאבק יום-יומי.
דור צעיר, אל תשכח – מחר זה יכול להיות אתה, ההורים שלך או הסבים והסבתות שלך.
כולנו באותו צד במאבק לקצבה הוגנת. הגיע הזמן לשינוי.
תמצית הצעתנו להגדלת קצבת הזקנה בישראל
לאור המצב הכלכלי הקשה בו נמצאים רבים מהאזרחים הוותיקים, אנו מציעים מודל חדש ומותאם שיבטיח הכנסה ראויה ומכובדת לכל אזרח ותיק.
המודל החדש שאנו מבקשים מהמדינה לאמץ כולל את המרכיבים הבאים:
- המדינה תבטיח הכנסה מינימלית של 5,860 ש"ח בחודש לכל אדם בגיל פרישה (63 לנשים, 67 לגברים).
- סכום קצבת זקנה של 5,860 ש"ח לחודש עבור יחיד, כפי שאנחנו מציעים, שקולה להכנסה נטו של מקבל שכר מינימום.
- סכום זה יהיה צמוד לשכר הממוצע במשק, בשונה מהמצב כיום, שהקצבה מוצמדת למדד המחירים לצרכן ולכן נשחקת. אנשים שיש להם הכנסות משמעותיות מעבר לקצבת הזקנה יקבלו קצבה חלקית.
- הצעתנו מבטיחה שאף אדם לא יקבל קצבה נמוכה יותר ממה שזכאי לה כיום (גם פורשים עתידיים לא יפגעו).
- המודל החדש יפשט את התהליך ויבטל את הצורך בקצבת השלמת הכנסה, תוך שמירה על שקיפות וצדק חברתי.
- העלות השנתית הנוספת למדינה תהיה כ-2.2 מיליארד שקלים, השקעה הכרחית להבטחת רווחת הקשישים האזרחים הוותיקים בישראל.
- אנחנו נדרוש שהתוכנית תיושם באופן מידי וזאת לאור מצבם הקשה של חלק גדול מהאזרחים הוותיקים.
"אין לי ברירה, אני חייבת לצאת לעבוד בגיל 73 בניקיון כדי להצליח לגמור את החודש"
הפגיעה באזרחים הוותיקים
ישראל הינה כיום מדינה עשירה ומפותחת. היא הגיעה לכך, בראש ובראשונה, בזכות אנשים שעבדו לאורך עשורים רבים כדי לבנות את הכלכלה והתשתיות שהן הבסיס לשגשוג הנוכחי. אחרי שנים ארוכות של עבודה קשה ותרומה למשק ולחברה, היה ניתן לצפות כי מדינת ישראל תפרע את החוב הבסיסי ביותר לגברים ונשים אלו: לאפשר להם לפרוש מעולם התעסוקה ולחיות חיים מלאים ועשירים, כמו כל אזרח אחר.
למרבית הצער, זהו אינו המצב. מאות אלפי זקנים חיים במצוקה ומחסור כלכלי ונאבקים כדי לעמוד בהוצאות ההכרחיות לקיומם. העוני בגיל השלישי, אותו חווים אחד מכל שמונה אזרחים ותיקים, הוא רק קצה הקרחון. רבים חיים רק קצת מעל קו העוני, ועדיין נאלצים להכריע בין מזון לטיפולי שיניים, או לוותר על חימום בימים הקרים כדי שיוכלו לשלם את שכר הדירה. מעבר לקשיי היום יום, מרחפת מעליהם כל הזמן החרדה של הוצאה בלתי צפויה שאין להם דרך לעמוד בה. כרבע מהזקנים מצליחים להתמודד באמצעות המשך העבודה מעבר לגיל הפרישה. אולם פתרון זה אפשרי ורלבנטי רק למיעוט המסוגל לעשות זאת מבחינה בריאותית ומצליח למצוא תעסוקה בשוק בו רווחת אפליה על רקע גיל. מכל מקום, גם ביחס לברי המזל שמצליחים למצוא משרה המאפשרת להם רמת חיים סבירה, נשאלת השאלה: עד מתי? האם לעולם לא יוכלו לפרוש , מבלי לוותר על כבודם ומחייתם בזמן הנשאר להם?
"אני נאלצת לבחור בין תרופות למזון בגלל הקצבה הנמוכה שלא מספיקה לי לכיסוי ההוצאות השוטפות"
מצב קצבת הזקנה כיום
כיום, הרוב המכריע של הזקנים מקבלים קצבת אזרח ותיק נמוכה במיוחד, בסכום של קצת יותר מ-2,000 ₪ לחודש, ובירוקרטיה מורכבת ובלתי נגישה בקבלת השלמת הכנסה. לאלו שהכנסתם מפנסיה ועבודה נמוכה או שאין להם הכנסה נוספת בכלל, המדינה מציעה, קצבת השלמת הכנסה שמגיעה בסך הכל, יחד עם הקצבה הבסיסית, לתמיכה של 4,000 ₪ לחודש, שאליה נלוות הטבות נוספות, בעיקר בתחום הדיור והבריאות.
אולם קצבה זו מותנית במבחנים מורכבים וחודרניים, הבודקים לא רק את הכנסותיו של כל מבקש, אלא גם את נכסיו ואפילו את שווי הרכב בו הוא נוהג. באופן מובן, השלמת הכנסה אינה נתפסת כזכות בסיסית, אלא כמנגנון סעד ורווחה המיועד לעניים ומסכנים. רבים מסרבים להשפיל את עצמם באמצעות הגשת בקשה, או מאבדים את זכאותם בסבך המבחנים והדרישות.
"בחורף האחרון החלטתי להפסיק את החימום כדי לעמוד בתשלומי החשמל"
איך אנחנו מציעים להגדיל את קצבת הזקנה?
כדי לשנות את המצב הנוכחי מיסודו, אנו מציעים מערכת אחרת. המלצתנו היא הגדלת קצבת הזקנה לסכום של 5,860 ₪ ליחיד, והצמדתה לשכר הממוצע.
אלו שיש להם הכנסות משמעותיות ממקורות אחרים יקבלו קצבה מופחתת, אולם בניגוד למצב הנוכחי, ברירת המחדל תהיה הסכום הגבוה, והחובה תהיה על המדינה לבדוק ולקבוע מהי רמת הקצבה הנכונה, במקום לחכות לבקשות ולדרישות מהפרט. בראייתנו, אמנם עדיף היה להגדיל את הקצבאות באופן אוניברסלי, אך פתרון זה אינו ריאלי מבחינה כלכלית ופוליטית, נוכח עלויותיו הגבוהות.
לצד זאת, אנו מציעים גם הגדלת הסיוע בשכר דירה, כדי להקל על אלו שאין נכס בבעלותם; וכיסוי מלא במסגרת סל הבריאות לטיפולי שיניים משמרים, משקמים ומונעים החל מגיל 67 (הניתנים על ידי קופות החולים), בכדי להתמודד עם אחד הפערים המשמעותיים והמכבידים ביותר על אזרחים ותיקים.
אנו מאמינים כי חבילת צעדים אלו תוביל לשיפור משמעותי ברמת חייהם של זקנים, בדגש על אלו שהכנסתם נמוכה. הצעתנו מבוססת על מחקר מקיף שערכנו, אשר הסתמך על ראיונות עם חוקרים ומומחים, ניתוח נתונים סטטיסטיים ממגוון מקורות, סקירה של יוזמות ושינויי מדיניות רלבנטיים בישראל בשנים האחרונות, מחקר בינ"ל המשווה בין המצב בישראל למדינות מפותחות אחרות, וראיונות עומק שערכנו עם הזקנים עצמם.