עובדות ונתונים
בעולם העבודה החדש והמשוכלל של המאה ה-21 לא ניתן להשתלב בעבודות מקצועיות ללא לימודים על-תיכוניים. כיום, מאות אלפי עובדים בישראל הם חסרי השכלה על תיכונית או זקוקים לשידרוג כישורים כדי להבטיח לעצמם אופק תעסוקתי. עד כמה משקיעה המדינה בפיתוח מיומנויות עובדים?
כל העובדות והנתונים לפניכם
צילום: שרון עמית
עדיין לא כולם חזרו לעבודה
האבטלה ירדה בצורה דרמטית משיאה במשבר הקורונה, אבל עדיין גבוהה מכפי שהייתה לפני המשבר. רבע מהמובטלים כבר התייאשו ממציאת עבודה.
0
אלף מובטלים
0
אלף מתוכם ויתרו על חיפוש עבודה
מקור: למ"ס, ינואר 2022
משתתפים בהכשרות, 2020-2021
39,000
משתתפים בהכשרות, 2018-2019
28,000
מקור: נתוני האגף להכשרות, הרשות לחדשנות, שירות התעסוקה וקרן מעגלים, שהועברו לעמותת 121.
המדינה החמיצה את ההזדמנות
בשיא המשבר קרוב למיליון עובדים ישבו בבית ורבים מהם היו זקוקים ויכולים להשתתף בהכשרות, אבל המדינה החמיצה את ההזדמנות. בסופו של דבר כמות המוכשרים גדלה רק במעט לעומת הרמה לפני המשבר, שהייתה נמוכה מלכתחילה.
רוב תקציב ההכשרות בקורונה לא נוצל
כחלק מחבילות הסיוע הכלכלי לתקופת הקורונה, הקצתה הממשלה 1.5 מיליארד ש"ח לתחום ההכשרות. עד סוף אוגוסט 2021, פחות מ-40% נוצל, וחלק ניכר מסכום זה הוקצה להכשרות לבעלי תואר אקדמי (שהם רק מיעוט קטן מקרב המובטלים). עדיין לא ברור מה יעשה עם הכספים שלא נוצלו. מי שמשלם את המחיר, כמובן, הם מבקשי הכשרות ללא תואר.
תקציב שהוקצה להכשרות במשבר הקורונה (2020-21):
1.5 מיליארד ₪
מומש:
588 מיליון ₪
מקור: אגף התקציבים באוצר, התכנית הממשלתית להתמודדות עם התפשטות הקורונה – עדכון אוגוסט, 2021
80%
מובטלים ללא תואר
51%
עובדים ללא תואר
מקורות: אתר שירות התעסוקה הישראלי, 13 יולי 2021; הסקר החברתי 2019
המובטלים זקוקים להכשרות
האבטלה פוגעת בעיקר באלו שהשכלתם נמוכה. ל-80% מהמובטלים אין תואר אקדמי, לעומת רק מחצית מכלל העובדים. רבים מהמובטלים יתקשו להיקלט מחדש בכוח העבודה ללא שדרוג של כישוריהם – אבל לשם כך הם זקוקים להכשרות.
למעלה מ-265 אלף מובטלים אינם זכאים לדמי אבטלה
מקרב המובטלים, הרוב אינם זכאים לדמי אבטלה. רבע מהם מקבלים קצבת הבטחת הכנסה, אבל מאות אלפים אינם מקבלים כל קצבה למרות שאינם מועסקים.
מובטלים שאינם מקבלים דמי אבטלה
265,000
מתוכם, מובטלים שאינם מקבלים כל קצבה
200,000
מקור: אתר שירות התעסוקה הישראלי, 25 יולי 2021
46%
מהמובטלים מתחת לגיל 35
36%
מכח העבודה הם מתחת לגיל זה
מקורות: אתר שירות התעסוקה הישראלי, 17 דצמבר 2020; הסקר החברתי של הלמ"ס 2019
צעירים נפגעו קשה במיוחד
כמעט מחצית מהמובטלים הינם מתחת לגיל 35, שיעור גבוה משמעותית מחלקם בכח העבודה. לפי מחקרים בינ"ל, עובדים שסובלים מאבטלה ממושכת בצעירותם, מתמודדים עם שכר נמוך יותר ושיעורי תעסוקה נמוכים יותר לכל אורך חיי העבודה שלהם.
פחות ממחצית מכל שנתון לומדים באקדמיה
ישראל היא מהמדינות עם שיעור האקדמאים הגבוה בעולם, ועדיין 54% בממוצע, מכל שנתון, אינם מגיעים ללמוד באקדמיה. ללא לימודים על תיכוניים לא ניתן היום להשתלב בעבודה מקצועית, בכל ענף שהוא. לימודי מקצוע שאינם אקדמיים הם המפתח לקריירה, לפרנסה ולאופק תעסוקתי. כמה מעודדת ומשקיעה המדינה בכך?
השקעת המדינה
בלימודים על תיכוניים
משקיעים בחזקים, מזניחים את היתר:
כ-6.4 מיליארד שקלים הקצתה המדינה בשנת 2022 לסבסוד הלימודים של 340,000 סטודנטים שלמדו לתארים אקדמיים. רק כעשירית מכך, כ-730 מיליון שקלים, הקצתה המדינה לסבסוד הלימודים במכללות הטכנולוגיות ובהכשרות מקצועיות.
אין דרך אחרת לפרש את הנתונים: בעשורים האחרונים ההשקעה הממשלתית בלימודים על-תיכוניים הגיעה בעיקר לאלו שהלכו לאקדמיה וכמעט ולא הייתה קיימת במחצית הציבור שלא הלך לאקדמיה.
התוצאה:
פערי שכר גבוהים
עולם עבודה של מעט חזקים והרבה מוחלשים
התוצאה המתגלגלת של עבודה לא מקצועית היא שכר נמוך. כשרבים חסרים מקצוע ועובדים בעבודות לא מקצועיות, זה אומר שרבים גם מקבלים שכר נמוך. כך שגם לפני הקורונה, למרות ששיעור האבטלה היה נמוך, מצבם של העובדים והעובדות בו לא היה משביע רצון. התפלגות ההכנסות של השכירים במשק גילתה את התמונה האמיתית: הרוב המכריע של העובדים השתכרו שכר נמוך יחסית ליוקר המחיה, וחיו במאבק כלכלי הישרדותי קבוע.
שיעור העובדים העניים מכלל העובדים במשק
היום בישראל: עבודה אינה מחלצת מעוני
למעשה, ישראל היא אחת המדינות שבהן עבודה אינה מחלצת מעוני, ויש בה שיעור עניים גבוה מאד יחסית למדיניות המפותחות האחרות.
*עובד עני – מי שעובד ומשתייך למשק הבית שהכנסותיו מתחת לקו העוני. כלומר, משק בית שבו ההכנסה נטו לנפש נמוכה מחצי מההכנסה החציונית לנפש. זה אומר, למשל, שעובד שהכנסתו הכוללת היא 4,000 ש״ח נטו בחודש לא יהיה עני אם הוא בודד, אבל כן יהיה עני אם יש לו ילדים.
פריון עבודה נמוך
לא מדביקים את הפער יחסית לעולם
אחת התוצאות של חוסר ההשקעה במיומנויות עובדים בישראל, היא שהתפוקה הממוצעת שלהם היא נמוכה יחסית. לכך תורמת במידה רבה גם ההשקעה הנמוכה בתשתיות הפיסיות במקומות העבודה. כפי שניתן לראות בגרף שפורסם בדו״ח בנק ישראל ל-2017, התוצר הממוצע של העובדים בישראל מגיע ל-42.7 דולר לשעה, לעומת 56 דולר לשעה ממוצע ב-OECD. בארה״ב התוצר הממוצע של העובדים עומד על יותר מ-70 דולר לשעה. הבעיה העיקרית היא שמצב זה קבוע כבר עשרות שנים, ללא תזוזה לכיוון של הדבקת הפער.
השכר הנמוך קופץ
אחרי לימודי מקצוע
עליה בשכר לבוגרי הכשרות מקצועיות שהשתלבו במקצוע
שכרם הממוצע של העובדים ללא השכלה על-תיכונית משקף באופן מדויק את מצבם העגום. סקרים שפרסם משרד העבודה על הכנסת בוגרי הכשרות מקצועיות ב-2014/15 מראים ששכרם של אלו שהשתלבו במקצוע עלה ב-12% בממוצע תוך שנתיים. זוהי אינדיקציה שמראה עד כמה לימודים מקצועיים יכולים להשפיע באופן דרמטי לחיוב על האופק התעסוקתי של העובדים.
הפוטנציאל עצום
לפי הערכת בנק ישראל מ-2018, שיפור מיומנויות העובדים, כך שידמו לממוצע במדינות המפותחות, היה משפיע באופן דרמטי על המשק והחברה בישראל, והיה מביא לעליה של 39 מיליארד שקל בשנה בתוצר הלאומי הגולמי. שיפור כזה משמעו שכר גבוה יותר לעובדים, צמיחה למשק, והרבה יותר אפשרויות לחברה בישראל.
ההיסטוריה של ההכשרות המקצועיות
ירידה דרמטית בהשקעת המדינה בלימודים מקצועיים על תיכוניים
במשך עשורים רבים שימשו ההכשרות המקצועיות מענה לצרכי הפיתוח הכלכלי והטכנולוגי של המשק כמו גם מענה לסיוע לפרטים שביקשו ללמוד לימודים מקצועיים שיאפשרו להם אופק תעסוקתי. עם השנים ירד התפקיד הכלכלי של ההכשרות הממשלתיות עד שהוא נעלם כמעט לגמרי, וההכשרות הפכו לכלי לסיוע לאוכלוסיות שנמצאות מחוץ למעגל העבודה בלבד. בשלושים השנים האחרונות גם קוצצו תקציבי ההכשרות המקצועיות באופן דרמטי וביצוען הופרט. כיום, היקפי הלומדים בהכשרות הוא קטן מאד, ותפקידן בשוק העבודה הישראלי הינו משני וזניח.
ניתוח הגרף: ברוב השנים הוכשרו 2-3 אחוזים מכח העבודה במדינה. עם גל העלייה מברה״מ לשעבר, מספר המשתתפים הלך וגדל עד לשיא של קרוב ל-90,000 משתתפים ב-1991. עם סיום גל העלייה, היקף ההכשרות ירד דרמטית ואז חלה התאוששות מסוימת. ב-2003 ניחתה מכה קשה על ההכשרות: מ-34,000 משתתפים בהכשרות ב-2002 ל-14,000 משתתפים ב-2002 ואח״כ עוד ירידה לשפל של אלפים בודדים של משתתפים, עם התאוששות מסויימת בשנים האחרונות. כיום עדיין מוכשרים רק כ-0.3% מכח העבודה.
ההוצאה הממשלתית
על תמיכה בשוק העבודה
(כשיעור מהתוצר)
בתחתית הדרוג יחסית למדינות המפותחות
במדינות המפותחות ההשקעה בפיתוח מיומנויות עובדים גבוהה משמעותית מההשקעה בישראל. אף שמודל העבודה בתחום זה שונה מאד ממדינה למדינה, רובן המכריע משקיעות תשומות רבות כדי להבטיח התמקצעות עובדים גם מחוץ לאקדמיה. בישראל ההשקעה על עידוד תעסוקה עומדת על 0.16% מהתמ״ג לעומת 0.54% מהתוצר בממוצע במדיניות המפותחות.