עדכוני פעילות
פנינו אל השר זאב אלקין, משרד האוצר, בשם שותפות "המקפצה" בבקשה לפגישה בנושא קידום פיתוח תעסוקתי, חברתי וכלכלי לצפון המדינה באמצעות יוזמה אזורית לפיתוח הון אנושי, שתפתח מענים מתוך התבוננות כוללת על צורכי הצפון. יוזמה זו תפעל בשותפות עם מעסיקים, מכללות, רשויות מקומיות וכלל הגורמים העוסקים בנושא.
פנינו אל ח"כ אברהם בצלאל, יו"ר הוועדה לצמצום פערים בפריפריה, בבקשה לכנס דיון בוועדה שבראשותו בנושא קידום פיתוח תעסוקתי, חברתי וכלכלי לצפון המדינה באמצעות יוזמה אזורית לפיתוח הון אנושי, שתפתח מענים מתוך התבוננות כוללת על צורכי הצפון. יוזמה זו תפעל בשותפות עם מעסיקים, מכללות, רשויות מקומיות וכלל הגורמים העוסקים בנושא.
70% מתושבי הצפון שוקלים לא לחזור הביתה
סקר המפונים הגדול של עמותת 121 ומיזם 710 שנה לאחר הפינוי מצא שמחצית המפונים מהדרום והצפון שוקלים לעזוב ולא לחזור לישוב הקבע שלהם. מבין מפוני הצפון 70% שוקלים לא לחזור ליישובי המקור שלהם. 60% מהמפונים דיווחו שפרנסתם נפגעה, 53% מהמפונים נותנים ציון גרוע לממשלה על הטיפול במצבם התעסוקתי. חמישית מהמפונים לא עובדים. "אנחנו לפני קטסטרופה תעסוקתית-כלכלית. לא מדובר בבעיה אישית אלא בסוגיה לאומית. ניצול נכון של התקופה יביא לצמיחה מהירה יותר מהמשבר", אומרות יוזמות הסקר, חנה רדו וטלי ניר.
היום (22.10) מפרסמות "עמותת 121" ו"מיזם 710 למציאת עבודה למפונים.ות" ממצאי סקר שערכו בקרב מפונים מהצפון ומהדרום ובדק את מצבם התעסוקתי של המפונים שנה לאחר המלחמה. הסקר נערך עבור העמותות על ידי מכון "מאגר מוחות" ובוצע בקרב מדגם מייצג של מפונים מהדרום ומהצפון במהלך חודש ספטמבר. בסקר השתתפו רק מפונות ומפונים שעבדו לפני המלחמה.
עיקרי ממצאי הסקר:
- 70% ממפוני הצפון שוקלים לא לחזור כלל ליישובי המקור שלהם.
- 50% מכלל המפונים (דרום וצפון) שוקלים לא לחזור הביתה גם לאחר סיום המלחמה
- רוב המפונים (68%) מדווחים שהכנסתם מעבודה השתנתה לרעה.
- רוב המפונים (68%) לא קיבלו סיוע תעסוקתי בכלל ו- 53% נותנים ציון גרוע עד גרוע מאוד לממשלה על הטיפול במצבם התעסוקתי.
- 64% מהמפונים היו רוצים להגדיל הכנסה ו- 20% היו רוצים לעשות הסבה מקצועית. זאת בעוד אחד מחמישה מפונים לא עובד בכלל.
- מבין אלה שחזרו לעבוד 35% העידו שמצבם הנפשי השתפר בעקבות החזרה למעגל העבודה.
- 34% העידו שהכשרה מקצועית או לימודים היו יכולים לסייע להם בתעסוקה ו- 52% העידו כי העלות הכספית הכרוכה בלימודים מהווה קושי משמעותי עבורם.
עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 שמובילה את שותפות המקפצה הכוללת 50 ארגונים עסקים וחברתיים הפועלת למען השקעה בפיתוח תעסוקתי: "אנחנו עומדים בפני משבר תעסוקה חריף בקרב המפונים, בעיקר מהצפון, כאשר 32% מדווחים שאינם עובדים בכלל והכישורים התעסוקתיים שלהם נשחקים. זוהי סכנה אמיתית הן לכלכלה והן לבריאות הנפשית של אותם אנשים. הסקר מצא כי ישנו ביקוש רב להכשרה מקצועית או לימודים בקרב מפונים כדי לשפר את הכישורים התעסוקתיים שלהם, וזהו צורך שהמדינה חייבת להיענות לו מידית. השקעה בחיבור שבין מעסיקים למבקשי הכשרות ולגופי הכשרה, ברמה האזורית, תחזיר את החוסן לצפון ולדרום ותבטיח את עתידם של תושביו. משבר הוא גם הזדמנות. חשוב ודחוף לנצל דווקא את התקופה הזו כדי לתמוך במי שלא עובד ויכול ללמוד קורס מקצועי, אך זקוק למימון מדינה לשם כך. ניצול נכון של התקופה הזו תאפשר צמיחה מהירה אחרי המשבר, כיוון שהעובדים ייצאו ממנו מחוזקים עם יכולות גבוהות יותר, ועתידית תהיה להם משכורת גבוהה יותר".
חנה רדו, מייסדת מיזם 710 למציאת עבודה לאוכלוסיות שנפגעו במלחמה, אמרה: "ממצאי הסקר הזה ממחישים את הצורך הדחוף בתמיכה מערכתית למפונים, במיוחד מצפון הארץ, המתמודדים עם אתגרים חסרי תקדים בחזרה לשגרה ובמציאת תעסוקה יציבה. עם 71% מהמפונים שלא קיבלו סיוע תעסוקתי וחלק ניכר מהם שמבקשים להגדיל את הכנסתם או לשנות מקצוע, מדובר לא רק במשבר אישי עבור אותם אנשים, אלא גם בסוגיה כלכלית לאומית מהותית שתשפיע על הכלכלה בישראל עשורים קדימה. אחרי למעלה מעשור של פעילות ליצירת תעסוקה בנגב ובגליל, אני מאמינה שעכשיו יש הזדמנות להיכנס עם כל העוצמה לנושא הכשרה ותעסוקה כדי לבנות את הגליל והנגב בצורה בריאה. אחרי 75 שנות הזנחה של ממשלות ישראל חשוב לשנות גישה ולפעול לפני הקטסטרופה הבאה. חשוב שהמדינה תתערב ותספק את ההכשרה והמשאבים הדרושים כדי לסייע להם לשקם את פרנסתם. ב-710, אנו מאמינות בכוחן של התעסוקה והחזרה לעבודה כמרכיבים קריטיים של חוסן, ואנו מחויבות להבטיח שלמפונים הללו תהיה גישה להזדמנויות חדשות ושהם יוכלו לחזור להרגיש ביטחון כלכלי".
פנינו אל משרד האוצר בשם שותפות "המקפצה", כדי להביע את תמיכתנו במהלך לשילוב גופי התעסוקה במשרד אחד, ולהתייחס לשינויים אשר פורסמו בטיוטת התוכנית הכלכלית לשנת 2025.
ריכוז כלל היחידות והתוכניות הממוקדות בשוק העבודה תחת משרד אחד הוא מהלך היסטורי בעל חשיבות כלכלית רבה. הוא מאותת לבעלי עניין בישראל ומחוצה לה על התגייסותה של הממשלה עם להתמודד עם אתגרי המשק ושוק העבודה בתקופת המלחמה. בטווח הארוך, הוא חיוני גם להתמודדות עם אתגרים ארוכי טווח של הכלכלה והחברה בישראל: הגדלת פריון העבודה, צמצום פערים והתאמה לשינויים הדרמטיים המתחוללים כיום בעולם העבודה וצפויים להמשיך בקצב מואץ בעשורים הקרובים.
בהמשך למכתב אותו שלחנו לשר האוצר, פנינו אל נטע בר זיו, רכזת תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר, בבקשה להציע מספר תיקונים לטיוטת החלטת הממשלה בנושא חוק ההסדרים. מטרתם של השינויים המוצעים הינה להגביר את הסיכויים כי ההחלטה תאומץ בפועל ותיושם בהצלחה.
פנינו אל בצלאל סמוטריץ, שר האוצר, יואב בן צור, שר העבודה, ח"כ ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה, בכדי לברך ולהביע את תמיכת "המקפצה" בהצעת אגף תקציבים, בהובלה של נטע בר זיו, רכזת התעסוקה, אשר נכללה בטיוטת חוק ההסדרים – לרכז במשרד אחד את האחריות על תחום התעסוקה, ועל כל הגופים המטפלים בו.
ריכוז כלל היחידות והתוכניות הממוקדות בשוק העבודה תחת משרד אחד הוא מהלך היסטורי בעל חשיבות כלכלית רבה. הוא מאותת לבעלי עניין בישראל ומחוצה לה על התגייסותה של הממשלה עם להתמודד עם אתגרי המשק ושוק העבודה בתקופת המלחמה. בטווח הארוך, הוא חיוני גם להתמודדות עם אתגרים ארוכי טווח של הכלכלה והחברה בישראל: הגדלת פריון העבודה, צמצום פערים והתאמה לשינויים הדרמטיים המתחוללים כיום בעולם העבודה וצפויים להמשיך בקצב מואץ בעשורים הקרובים.
במסגרת זאת, אנו רואים חשיבות רבה לכך שהשינוי יבטיח את מימושם של העקרונות הבאים: בתוך המשרד, לרכז את כלל העיסוק בפיתוח הון האנושי והכשרות ב אגף מקצועי אחד שיתמחה בנושא; להקים אגף מקצועי לתכנון ואסטרטגיה במשרד, שיהיו לו את כוח האדם והמשאבים הנדרשים לבצע פעולות מחקר, תכנון והערכה לתכלול כלל עבודת הממשלה בתחום התעסוקה; ושימוש בכל המשאבים שיחסכו כתוצאה מהתייעלות וביטול כפילויות כדי לחזק את ההשקעה הממשלה בתחום התעסוקה, שכיום סובל מתת תקצוב משמעותי.
פנינו אל אליעזר (צ'ייני) מרום, ראש מטה היישום לשיקום ארוך טווח וניהול אירועי חירום במשרד ראש הממשלה, בבקשה לקיים פגישה ולהציג את האתגרים העומדים בפני השיקום והפיתוח התעסוקתי, החברתי והכלכלי של צפון המדינה, והצעות שפיתחנו הנותנות מענים לאתגרים אלו.
פנינו אל ח"כ ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה, בבקשה להתערבותו הדחופה בנוגע לנוהל הכשרות עם מעסיקים (הוראת מנכ"ל 1.8) אשר טיוטה שלו פורסמה על ידי משרדו לפני כעשרה ימים, ואמורה להיכנס לתוקף בשבוע הבא.
על סמך ניסיוננו המצטבר, אנו סבורים כי ללא תיקונים משמעותיים לנוהל, קיים סיכון משמעותי כי תוכנית ההכשרות עם מעסיקים תיכשל, ולא תיתן מענה לצרכים הקריטיים של המשק, ציבור והעובדים והמעסיקים.
מטה המקפצה פועל מזה מספר שנים כדי לקדם הקצאת תקציבים ממשלתיים משמעותיים להכשרות בשיתוף מעסיקים. בראייתנו, התפקיד של המעסיקים במערך ההכשרות הינו קריטי, מכיוון שבסופו של דבר הם יודעים אילו עובדים הם צריכים, ומה הכישורים הנדרשים לביצוע העבודה אצלם. אין טעם בביצוע הכשרות שאינן נותנות מענה לצרכי מעסיקים, מכיוון שמסיימי ההכשרות לא יצליחו למצוא עבודה בתחום, ולא יפיקו מההכשרה כל תועלת.
לצערנו, הנוהל בתצורתו הנוכחית מתאפיין בליקויים משמעותיים, אשר ימנעו את השגת מטרתו החשובה "לסייע בהגדלת כוח עבודה מיומן בעל פריון גבוה למשק ולתעשייה":
- המנגנון הבירוקרטי המסורבל שנקבע בנוהל מבטיח שהביצוע יהיה איטי מאוד במקרה הטוב, וכושל לגמרי במקרה הרע.
- מבנה התמריצים למעסיקים מרתיע אותם מביצוע הכשרות בעלות ערך מוסף גבוה, ומעודד אותם לשלב בהן אוכלוסיות חזקות, שהיו בכל מקרה מוצאות פתרון בשוק הפרטי.
- הוראות הנוהל כוללות מגוון מגבלות והטיות, אשר יקשו על המעסיקים לפתח הכשרות המותאמות לצרכיהם, ויחסמו חדשנות והתייעלות.
אנו קוראים לשר להורות על עצירת יישומו של הנוהל במתכונתו הנוכחית ועבודה מזורזת לתיקונו באופן משמעותי, בהתייעצות ובשותפות עם המעסיקים והגורמים המקצועיים בשדה. אנו מאמינים כי בסופו של דבר, החלטה זו תוביל ליישום מהיר יותר של ההכשרות, ולשיפור ניכר באיכותן.
המשבר הכלכלי מתעצם, אך הביקוש לעובדים עולה – קרוב ל-140,000 משרות פנויות לפי נתוני הלמ"ס. ענפים כמו בניין, תעשייה, חקלאות ורפואה זקוקים לכוח אדם מקצועי.
במקביל, רבים נפגעו תעסוקתית במלחמה: מפונים, נפגעים, מילואימניקים ובעלי עסקים. הם זקוקים לסיוע והכשרות, אך המדינה לא מספקת את המשאבים הדרושים. יש פיצול במימון הכשרות מקצועיות בין משרדי הכלכלה והעבודה, מה שהוביל לירידה של מעל 50% בהשתתפות בהכשרות במימון המדינה ב-2023.
ההשקעה הממשלתית נמוכה מאוד – 160 מיליון ש"ח בלבד, לעומת 6.5 מיליארד ש"ח שמושקעים בסבסוד לימודים אקדמיים. חייבים לשנות את המציאות!
חייבים רפורמה בתחום התעסוקה, עם דגש על הכשרות אזוריות בצפון ובדרום.
צפו ביקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121, מציג את הדברים בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה מיום שני, 24.6.24.
עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 המובילה את שותפות "המקפצה", התייחסה בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה להצעת הממשלה לשיקום הצפון:
"בהצעה שמובאת היום לממשלה לצפון – יש מעט מאד תוכניות תעסוקה, בהיקף תקציבי נמוך של 32 מיליון שקל בלבד, והן לא יתנו את המענים שנדרשים בשטח."
טלי ניר קראה לממשלה: "המדינה צריכה לממן קורסי הכשרה מקצועית בשותפות עם מעסיקים על בסיס מקום אזורי כאשר הדגש צריך להיות על עבודה עם עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו הכי הרבה מהמלחמה".
עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 התייחסה בדבריה בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה למשבר התעסוקה:
“יש הרבה מאד אנשים שנפגעו תעסוקתית במלחמה וצריכים את הסיוע: מפונים, נפגעים מפעולות האיבה הקשות, מילואימניקים שחזרו עם קשיים, בעלי עסקים שהתמוטטו – הם זקוקים לדחיפה, למפגשי העצמה ולקורסים לשדרוג מיומנויות לעבודה הבאה. לצערנו, קרוב לשמונה חודשים לתוך המלחמה – עדיין לא פותחו מענים לסיוע תעסוקתי.
השותפים במקפצה מציפים כל הזמן דוגמאות על חוסר במענים: מדריכת טיולים מהצפון שמחפשת כבר חודשים הכשרה מקצועית וזקוקה לסיוע במימון, ולא מוצאת. תעשיין בתחום הכימיה בעוטף, שמבקש תקציב להכשיר עובדים חדשים, ולא מקבל. סדר עדיפויות לקוי ופוגעני.
צריך לשנות קונספציה. הצעת ״המקפצה״ לרפורמה ממשלתית נדרשת היום יותר מאי פעם:
נדרשת רפורמה תפיסתית – הצרכים בתחום התעסוקה צריכים להיות מוגדרים בשטח ולא בירושלים. גם המענים צריכים להיקבע בשטח. המדינה צריכה לתקצב, למדוד תוצאות ולהכווין את המערכת.
השקעה בכלי מדיניות לתעסוקה יכולה להיות המפתח לשיקום לאומי ולחזרה למסלול של בריאות וצמיחה לחברה כולה״.
”המקפצה – המטה להשקעה במקצועות המחר” היא שותפות של 50 ארגונים חברתיים ועסקיים המקדמת השקעת מדינה בפיתוח תעסוקתי"
פנינו אל מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה, ואל רותם משלי, אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד הכלכלה, בבקשה לשקול שיפורים במסלולים הקיימים של משרד הכלכלה למימון הכשרות עם מעסיקים.
למסלולים אלו ישנם יתרונות משמעותיים אך גם מגבלות, המקשות על מיצוי המשאבים בצורה יעילה וניתובם למקומות בהם הצורך הוא הגדול ביותר.
צפו ביקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל, בעמותת 121, מסביר בוועדת העבודה והרווחה, על הפערים בין השקעת המדינה באקדמיה לעומת ההשקעה בהכשרות המקצועיות.
תודה ליו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר, שהבין את הצורך המיידי בשטח וסיכם את הדיון בבקשה לקדם גורם מתכלל לתחום מאחר והאחריות מפוצלת בין משרדי הממשלה, מה שלא מאפשר ליישם פעילות בשטח לטובת מבקשי ההכשרות.
פנינו אל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת ושר העבודה, יואב בן צור, בשם שותפות "המקפצה", בבקשה כי יפעלו לתקצב את ההשקעה הממשלתית בפיתוח המקצועי של הנפגעים כלכלית מהמלחמה בהתאמה לצרכי המשבר הנוכחי ולאפשר את הגדלת התקציב בהתאם לצרכים שיעלו מהשטח.
פנינו אל מר ישראל אוזן, מנכ"ל משרד העבודה, בבקשה לפגישה בה יציגו הארגונים השותפים במקפצה את הצורך האדיר ברפורמה במדיניות התעסוקה לאור האתגרים המשמעותיים לכלכלה ולחברה בישראל.
פנינו אל שר האוצר, ח"כ יואב בן צור, שר הכלכלה, ניר ברקת, ויו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן בבקשה להכריע בהקדם האפשרי על האחריות המיניסטריאלית לתחום הכשרות המבוגרים בישראל, ולפעולתם הדחופה כדי לפעול להרחבת התקציב הממשלתי המוקצה לתחום ולחידוש ההכשרות המקצועיות במימון הממשלה, במודלים חדשים ומתקדמים.
פנייה זו ממשיכה את פניותנו עם כניסתם לתפקיד, והיא נעשית בשם שותפות המקפצה.
לקראת הדיון בנושא ההכשרות המקצועיות, שיתקיים בוועדת העבודה והרווחה, הגשנו נייר עמדה בשם מטה המקפצה אל ח"כ ישראל אייכלר, יו"ר הוועדה, וחברי הוועדה.
לחצו לקריאה:
במסגרת הגשת פנייתנו בנושא, נשלחו המסמכים אל יואב בן צור, שר העבודה, ח"כ בצלאל סמוטריץ, שר האוצר ח"כ ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה,תאיר איפרגן, הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה.
לקראת הדיון בנושא ההכשרות המקצועיות, שיתקיים בוועדת העבודה והרווחה, הגשנו את הצעת המקפצה להשקעת הממשלה בתקציב המדינה לשנים 2023-2024, אל ח"כ ישראל אייכלר, יו"ר הוועדה, וחברי הוועדה.
לחצו לקריאה:
פנינו אל המועצה הלאומית לכלכלה בשם "מטה המקפצה", בצירוף מסמך הערכת מצב חברתית כלכלית בנושא מיומנויות בעולם העבודה המשתנה – הצעה לתוכנית לסדורה לקידום רפורמה בהכשרות מקצועיות.
מהיום למחר: משרד הכלכלה הפסיק את ההכשרות המקצועיות עם מעסיקים.
משרד הכלכלה הודיע השבוע כי תקציב האגף להכשרה מקצועית במסלולי ההכשרה בשיתוף מעסיקים נוצל, ולכן הוחלט לעצור את הפעילות במסלולים אלה.
הקפאת ההכשרות הללו גורמת נזק הן למשתתפים פוטנציאליים בקורסים והן למעסיקים הזקוקים לעובדים מקצועיים.
המשמעות של הפסקת ההכשרות עם מעסיקים היא פגיעה קשה בסיכוי של מובטלים וצעירים בתחילת דרכם המקצועית להשתלב בעבודה.
ההודעה על הקפאת המסלולים הפתיעה אותנו במיוחד.
יותר משנה, עוד במהלך הדיונים על תקציבי 2021–2022, העלינו שוב ושוב בפני זרוע העבודה את הצורך להגדיל את התקציב להכשרות בשיתוף מעסיקים.
הצענו אפילו, כמה פעמים, לפעול בזירה הציבורית והפוליטית כדי לקדם הקצאה של משאבים נוספים לצורך זה. אולם משרד הכלכלה לא ביקש תוספת תקציבית, או אישר שיש חוסר במשאבים להכשרות, גם לא בחודשים האחרונים.
בטווח הבינוני והארוך, הנזק גדול עוד יותר.
עשורים של הרעבה תקציבית והתנהלות בירוקרטית וריכוזית בכל הנוגע לפיתוח הון אנושי, הביאו לכך ששחקנים רבים במגזר העסקי איבדו אמון בממשלה והחליטו לא לעבוד איתה.
אנחנו קוראים לשר האוצר ושרת הכלכלה למצוא פתרונות מידיים כדי לחדש את פעילות המסלולים שהוקפאו!
- לבדוק אפשרות להסטת תקציבים אחרים בזרוע העבודה שטרם נוצלו.
- להקצות תקציבים נוספים ממשרד האוצר.
- לשתף את המעסיקים בתמונת מצב עדכנית.
- לבחון מחדש את תהליכי הבקרה והמעקב בזרוע העבודה, כדי להימנע מתרחיש דומה בעתיד.
אפשר וצריך לפתור את המשבר!
פנינו לשרת הכלכלה ושר האוצר בבקשה להתערבותם הדחופה.
בשורה חשובה למובטלים ולמשק!
סוף-סוף, אחרי 20 שנה, בוטל העיוות הפוגעני בחוק שגרם לכך שמובטלים לא יכלו להרשות לעצמם להשתתף בהכשרות ובהסבות מקצועיות.
הממשלה והכנסת נענו לבקשתנו, וביטלו את הקיצוץ של 30% בדמי אבטלה למשתתפים בקורסים.
העונש הכבד הזה הוכנס לחוק ביטוח לאומי בשנת 2002. כעת סוף סוף הוא בוטל, וניתן אור ירוק למובטלים לצאת לקורסים.
אנו מקווים שבקרוב תושלם גם הרפורמה הנדרשת במערך ההכשרות המקצועיות, כדי שהקורסים יותאמו לעולם העבודה החדש.
עודכן המסמך שגיבשנו "שלם גדול מסך חלקיו", הכולל טיעונים שלנו בעד ריכוז כלל גופי התעסוקה במשרד אחד, והצעה לצורת עבודתו של משרד כזה באופן פנימי ומול משרדים ממשלתיים אחרים.
לאחר ההחלטה על העברת זרוע העבודה למשרד הכלכלה, הרחבנו את המסמך ופיתחנו מודל למערכת תעסוקה לאומית מאוחדת, שהעברנו לשרה ולפקידים בכירים במשרד.
ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לבטל את הקיצוץ בדמי האבטלה של המשתתפים בהכשרות מקצועיות.
ב-1 בינואר תפוג הוראת השעה שאפשרה למובטלים לצאת להכשרות מקצועיות מבלי שדמי האבטלה שלהם יקוצצו ב-30%.
יחד עם 46 ארגונים חברתיים, עסקיים ומפעילי הכשרות השותפים ב"המקפצה", הצלחנו להוביל במשותף יחד עם הח"כים אפרת רייטן, ולדימיר בליאק וניר אורבך הצעת חוק שתבטל את הקיצוץ השרירותי. ההצעה נדונה היום בוועדת השרים לענייני חקיקה ואושרה. כעת אמורה הצעת החוק לעבור לאישור הכנסת.
בראייתנו, העיוות של קיצוץ דמי האבטלה היווה תמריץ שלילי למובטלים לצאת להכשרות ולשדרג את כישוריהם המקצועיים. אנו קוראים לכנסת לאשר במהירות את התיקון לחוק כשינוי קבוע ולא כהוראת שעה נוספת, ולהסיר את העונש המוטל על מובטלים לומדים.
במסגרת עבודתנו על קידום המודל של לשכות לקשרי מעסיקים, גיבשנו שמנתח מספר יוזמות הפועלות כיום בשטח לעבודה עם מעסיקים על הכשרות ומסביר כיצד הלקחים שניתן להפיק מהן תומכים במודל שאנו מקדמים.
פנינו אל שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, בשם כ-45 ארגונים עסקיים וחברתיים, השותפים במטה המקפצה, עם הצעה לתיקון עיוות חמור במערכת דמי האבטלה, שמשמעו סנקציה כספית קשה על מובטלים המשתתפים בהכשרות מקצועיות. ביטולו של עיוות זה ישפר משמעותית את התמריץ למובטלים לשדרג את הידע והכישורים שלהם כדי לאפשר לעצמם לחזור לעבודה יצרנית, ללא כל עלות תקציבית למדינה.
פנינו אל היועץ המשפטי במשרד האוצר, אסי מסינג, בשם כ-45 ארגונים עסקיים וחברתיים, השותפים במטה המקפצה, עם התייחסות לטיוטת פרק שיפור ההון האנושי בהחלטת הממשלה הנוגעת לתוכנית הכלכלית לשנים 2022-2021.
המסרים העיקריים היו: להשתמש במדד של יחס עלות-תועלת (ROI) כדי להעריך את הצלחת ההכשרות; לבצע את המדידה גם לטווח זמן בינוני וארוך; לקבל החלטות על מימון הכשרות ברמת המוסד ולא ברמת המקצוע; לחייב שיתוף מעסיקים בהכשרות, כולל פתרונות ייעודיים למעסיקים קטנים ובינוניים; וגמישות גדולה יותר בתכני ההכשרות.
פנינו אל שרת הכלכלה והתעשייה, אורנה ברביבאי, בשם כ-45 ארגונים עסקיים וחברתיים, השותפים במטה המקפצה, עם הצעה לעקרונות ניהול מדיניות התעסוקה תחת משרד הכלכלה.
אנו מאמינים, כי ריכוז כלל היחידות והתכניות הממוקדות בשוק העבודה תחת משרד אחד הוא משמעותי מאד, ואף תנאי הכרחי להתמודדות רצינית של הממשלה עם רמת האבטלה הגבוהה הקיימת כרגע.
בטווח הארוך, הוא חיוני גם להתמודדות עם אתגרים ארוכי טווח של המשק והחברה בישראל: הגדלת פריון העבודה, צמצום פערים והתאמה לשינויים הדרמטיים המתחוללים כיום בעולם העבודה, וצפויים להמשיך בקצב מואץ בעשורים הקרובים.
פנינו אל המפלגות בבקשה כי יפעלו להכניס להסכם הקואליציוני שלהם שני צעדים קונקרטיים חיוניים למאבק באבטלה הגואה:
א. הקמת משרד עבודה אחד, שיוקדש באופן בלעדי לטיפול במאות אלפי מובטלי הקורונה , ויכנס תחתיו את כל הגופים הרלוונטיים לעידוד אפקטיבי של תעסוקה במשק.
ב. במהלך כהונת הממשלה שתוקם, התחייבות להשקעה ממשלתית שנתית של מיליארד שקלים בהחזרת ה מובטלים לעבודה באמצעות ליווי וקורסים מקצועיים איכותיים, בשותפות עם מעסיקים.
בחודשים האחרונים, חלו מספר התפתחויות משמעותיות במערך ההכשרות המקצועיות למבוגרים המופעל על ידי האגף להכשרות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. מסלול חדש ומהפכני נפתח (המסלול "הירוק"), ובשני מסלולים קיימים חלו שינויים מהותיים (OJT ושוברים). ביחד, השינויים האלו מבשרים על גישה ודרך חדשה בה הולך האגף, במענה לקריאות העולות מהשטח, ובכלל זאת מהמקפצה, לאורך השנים.
המסמך הנוכחי מנתח ומסביר את מהות השינוי שהתחולל, בדגש על מאפייני המסלול הירוק, שמגלם את השינוי בצורה המובהקת ביותר. המסר העיקרי לכלל בעלי העניין – מעסיקים, מוסדות הכשרה, ארגוני חברה אזרחית וכן הלאה – הוא שלא מדובר ב"עסקים כרגיל". בראייתנו, זהו שינוי תפיסה יסודי, שמוביל למערכת אחרת לגמרי מהמנגנון הקיים כיום.
לקראת הבחירות הקרובות, פנינו אל המפלגות בבקשה להכליל במצע ובכל שיח עם הציבור, התחייבות למאבק נחוש באבטלה, שיכלול שני צעדים קונקרטיים חיוניים:
א. הקמת משרד תעסוקה שיוקדש באופן בלעדי לטיפול במאות אלפי מובטלי הקורונה, ויכנס תחתיו את כל הגופים הרלוונטיים לעידוד אפקטיבי של תעסוקה במשק.
ב. השקעה ממשלתית גבוהה בהחזרת המובטלים לעבודה באמצעות ליווי וקורסים מקצועיים איכותיים, בשותפות עם מעסיקים, שיאפשרו להם לשוב לעבודה בעולם התעסוקה המשתנה.
פנינו אל מנהלת מינהלת הכשרות מקצועיות במשרד האוצר, ד"ר איריס נחמיה, בשם כ-45 ארגונים עסקיים וחברתיים, השותפים במטה המקפצה, עם התייחסות לליקויים שבעינינו קיימים בנוהל, הצענו תיקונים ספציפיים ופירטנו מודלים חלופיים שבראייתנו המנהלת צריכה לקדם.
הגשנו אל חברי הצוות הבין-משרדי לקידום התעסוקה, את תמצית ארבעת המודלים היישומיים שאנו מציעים לשילוב של מעסיקים בהכשרות מקצועיות. כל אחד מהמודלים מתאים למעסיקים מסוגים שונים ובעלי צרכים ויכולות שונות.
פנינו אל חברי הצוות הבין-משרדי לקידום התעסוקה, בבקשה להציג את הצעתנו לתוכנית לאומית להסבות ולהכשרות מקצועיות למפוטרי הקורונה.
פנינו אל חברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, כדי לבקש סיוע לקידום מענה מיידי ודחוף למאות אלפי עובדים הזקוקים להכשרה.
בהצעתנו, אנחנו מפרטים שורה של מנגנונים אשר יכולים לתת מענה לצורך הנוכחי במהירות וביעילות.
פנינו אל אגף התקציבים במשרד האוצר, כדי להציג את הערותינו לפרק שיפור ההון האנושי בישראל בטיוטת התוכנית הכלכלית לתקציב המדינה הקרוב, אשר פורסמה להערות הציבור.
בהערותינו ביקשנו לפרט דרכים נוספות לשילוב מעסיקים מסוגים שונים בהכשרות וכן לטייב כמה מההצעות שבתוכנית הכלכלית על מנת להבטיח את בניית המנגנונים הנדרשים להוצאה לפועל של הסבות והכשרות מקצועיות באופן האפקטיבי והיעיל ביותר.
פנינו אל ח"כ ישראל כץ, שר האוצר, ח"כ איציק שמולי, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, כדי להציע מודלים יישומיים שמגשימים את חזונה של ועדת התעסוקה 2030, שהוגשה בימים האחרונים לממשלה, בתחום פיתוח ההון האנושי.
פנינו אל מיכל יניב, המטה לביטחון לאומי, בהמשך לקול קורא שפורסם על ידי המטה ב-26 אפריל 2020, כדי להציג את הצעתנו לפעולה בתחום של הכשרות לתעסוקה נוכח משבר הקורונה.
פנינו אל ח"כ משה כחלון, שר האוצר, ואל ח"כ אופיר אקוניס, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, כדי להציע תוכנית ממשלתית נרחבת להסבת המובטלים החדשים למקצועות הנדרשים.
אתם הכוח שלנו לשנות!
מקדמים השקעה ממשלתית בפיתוח מיומנויות עובדים. קחו חלק בעשייה משמעותית לתיקון חברתי: