בעידן שבו טכנולוגיית הבינה המלאכותית (AI) מתפתחת במהירות, לא רק יתרונותיה עומדים במרכז, אלא גם הסכנות הטמונות בה. אחד התחומים המדאיגים ביותר בשנים האחרונות הוא שימוש ב-AI לביצוע הונאות מתוחכמות – במיוחד נגד קשישים, שלעיתים מתקשים להבחין בין אמת לבדיה.
"זה נשמע בדיוק כמו הקול שלה"
רוני, נכד לקשיש שנפל קורבן להונאה, משחזר את מה שאירע לסבו: ״התקשרו לסבא שלי בבוקר, מהצד השני של הטלפון הייתה 'אחות מבית החולים ברזילי' שאמרה שאמא שלי במצב לא טוב בגלל שעברה תאונה. אחר כך היא העבירה את הטלפון, וסבא שלי דיבר עם מי שחשב שהיא אמא שלי".
"סבא שלי אמר שזה היה בדיוק הקול שלה. הוא סיפר שהיא בכתה, וזה באמת נשמע כמוה – אפילו טון הדיבור היה זהה״. המוקדנים שעמדו מאחורי ההונאה ידעו פרטים מדויקים על המשפחה, כולל שמות הנכדים, מה שחיזק את תחושת האמינות לדברי רוני.
״זו כבר פעם שנייה שהוא נעקץ דרך הטלפון. הוא נזהר מאוד, אבל מה ששבר אותו הפעם הייתה העובדה שזה נשמע כמו הקול של הבת שלו – היא בכתה וזה היה טון הדיבור שלה. לא רק זה, הוא שאל מלא שאלות לגבי הנכדים והילדים והם ידעו לענות באופן מושלם", הוא מספר.
לדבריו, "משם לקח את הטלפון עוד 'שוטר' ואמר שאמא שלי עשתה תאונה וצריך לשלם לאישה שנפגעה כי היא מרוסיה ואין לה ביטוח, ואם לא נשלם אמא שלי תיכנס לכלא. הוא השתכנע מכל הפרטים שקיבל, אמר להם שהם יכולים לבוא לבית שלו לקחת את הכסף. ואכן, שליח הגיע לאסוף את הכסף, וסבא שלי הביא לו 100 אלף במזומן, כל החיסכון שהיה לו בבית. משם התקשרו אליו שוב ואמרו לו שהיא חייבת בדיקת MRI ושצריך למשוך עוד 40 אלף שקלים, אותם הוא גם שילם".
"מאוחר יותר אימא שלי הצליחה להשיג את המטפלת שלו בטלפון, כי הוא היה כל היום תפוס בשיחות עם אותם רמאים, ואמרה למטפלת שהיא בעבודה בכלל. כמובן שהתקשרו מיד למשטרה, אבל שם נאמר לנו שאין כמעט מה לעשות עם זה", מסכם רוני בעצב.
סיפור נוסף מביא אלכס, בן 36, שסבתו נפלה קורבן לעוקץ דיגיטלי מתוחכם: ״היא התחילה לקבל טלפונים כביכול מגורמים רשמיים – פעם מהמשטרה, פעם מהבנק. בדיעבד הבנתי שהסיפור התחיל בכלל משיחה טלפונית תמוהה שקיבלתי מפקח חניה כביכול, שהתחיל לדבר איתי ברוסית מוזרה, וכאשר ביקשתי ממנו לעבור לעברית – הוא ניתק".
"מאוחר יותר התקשרו לסבתא שלי מהמספר האישי שלי, דרך איזושהי אפליקציה, והשתמשו בקובץ קול שיצרו מהקול שלי. למזלנו במקרה הזה הם לא הצליחו לייצר משהו מוצלח, כי סבתא שלי משתמשת בכינוי מיוחד כשהיא מדברת איתי, אז היא חשדה ישר והבינה שזה לא אני".
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת – כך גם התחבולות
לדבריו של אלכס, ההונאה כללה שימוש באפליקציות נפוצות כמו אפליקציית תמיכה מרחוק, וגם באפליקציה שמתחזה למספרים אחרים. לאחר הגשת תלונה למשטרה, הוא לקח חלק בדיונים בכנסת בנושא, ואף נחשף למקרים נוספים של הונאות דומות.
הסיפורים הללו מעלים תמונה מדאיגה: ניצול טכנולוגיות מתקדמות כדי לפגוע באוכלוסיות פגיעות, תוך שימוש בכלים כמו זיוף קול, שליטה מרחוק בטלפונים, והתחזות למספרי טלפון מוכרים. המקרים שסופרו כאן אינם מקרים בודדים – הם הופכים לשיטה. בעידן שבו AI מסוגל לחקות קולות ותחושות, הופך לקשה עד בלתי אפשרי להבדיל בין שיחה אמיתית לבין זיוף. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת – כך גם התחבולות של הנוכלים.
יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותת 121: ״אנחנו עדים לעלייה מדאיגה בתופעת העושק הפיננסי, שפוגעת במיוחד באוכלוסייה הפגיעה ביותר – האזרחים הוותיקים. בתקופה האחרונה אנו רואים גם שימוש גובר בטכנולוגיות כמו בינה מלאכותית לביצוע עוקצים, וזה רק מחמיר את המצב".
"כדי להיאבק בתופעה, השקנו יחד עם משרד הרווחה קמפיין הסברה כולל סרטון עם עצות פרקטיות לזיהוי ולהתמודדות עם ניסיונות עוקץ. בין היתר, אנו ממליצים לכל אזרח ותיק להתייעץ עם בני משפחה לפני כל פעולה פיננסית. פנינו גם למשרד הבריאות בבקשה להרחיב את הפצת הסרטון לבתי חולים, קופות חולים ובתי אבות. מדובר במאמץ לאומי – גם הסברתי וגם אכיפתי – שנועד להגן על האוכלוסייה הפגיעה ביותר".
פורסם לראשונה, ynet, בתאריך 8.4.25
