על רקע הדיונים בכנסת סביב התיקון החדש לחוק המצלמות – על פי סקר שנערך אצל יותר מ-2,000 מחנכות ומנהלות מעונות, 50% מהן הצהירו שיעזבו אם יהיו מצלמות אונליין במעון. סך הכול, 84% אמרו שיעזבו או ישקלו לעזוב אם המעון יהיה עם מצלמות, ו-75% אמרו שמצלמות אונליין יהיו בעייתיות בתפקוד המעון.
סאגת המצלמות במעונות החלה ב-2018, אז אושר החוק לפיו יותקנו מצלמות בכל מקום שבו שוהים הפעוטות, למעט במרחבי השירותים וחדרי הרחצה. הווידאו יישמר לתקופה של 30 יום, ובכל מקרה של חשד לפגיעה תינתן גישה לצילומים לגורם הרלוונטי – רק על פי צו בית משפט שיינתן לאחר תלונה למשטרה על חשד להתעללות. המפקחות על הגנים יכולות לצפות בחומרים גם ללא צו.
על פי התיקון החדש לחוק שאושר בקריאה ראשונה, ובתחילת החודש הבא ייערך דיון לקריאה שנייה ושלישית, במעונות יום מפוקחים לבני 3-0 כל מנהלת מעון תוכל להתקין מצלמות מחוברות לרשת עם מתן גישה מלאה בכל זמן נתון להורי הפעוטות. אם לא יותקנו מצלמות, תוכל מפעילת המעון לאפשר לנציגות הורים מתוך הורי הפעוטות לצפות בצילומים מהמצלמות במעגל הסגור אחת לחודש. הצעת חוק נוספת הנוגעת להרחבת חוק המצלמות לגילאי 6-3 לא עברה בוועדת השרים לחקיקה.
התיקון לחוק עורר עימות בין שתי גישות: זו שמקדשת כל אמצעי בשם הגנה על הפעוטות, וזו שטוענת שאסור להפר את פרטיותם. בדיון שנערך בסוף חודש מאי בוועדת החינוך עלו שתי טענות עיקריות כנגד החוק: החשש מזליגת צילומים לרשתות, לצד הגברת חוסר האמון במטפלות ובסייעות. במשטרה ובמשרד המשפטים הודיעו בדיון כי הם מתנגדים לתיקון, והזהירו מבעיות של אבטחת מידע ופגיעה בפרטיות הילדים, כולל חשש לפדופיליה.
נתוני הסקר מעלים כי מבחינת הגננות לא מדובר רק בסוגיות של הגנת הפרט אלא גם ובעיקר בסוגיות חינוכיות ומקצועיות. בסקר שנערך על ידי "מטה בידיים טובות" של עמותת "121", שפועל לקידום החינוך לגילי 3-0 בישראל, 91% מהגננות השיבו כי הן מתנגדות למצלמות, והנתונים הבאים מסבירים מה עומד מאחורי ההתנגדות: 85% אומרות שהמצלמות יגרמו ללחץ ועומס נפשי, 38% חוששות מפגיעה בפרטיות, 30% מעידות על חשש מאווירה שלילית במעון, 26% חוששות מפגיעה בפרטיות הילדים ו-37% חוששות שהאמון בין ההורים לצוות המעון יפחת.
לא מעט גננות הביעו בסקר את החשש שלהן ממערכת היחסים המאתגרת ממילא בין ההורים לגננות. "זה לא יועיל בשום דבר. ההורים לא יתפסו מטפלות מתעללות עם זה. זה רק יעיק אם הורה כל רגע יעיר לי", כתבה מעיין, גננת קרוב לעשור. "גם ככה זאת עבודה לא קלה, במקום להתמודד עם 10 ילדים אצטרך להתמודד גם עם ההורים. שוק המטפלות גם ככה חסר בכוח אדם, אף אחד לא ירצה לעבוד כשהוא יודע שההורים מסתכלים עליו סביב השעון. זה יוריד עוד יותר את מספר המטפלות שיש". מירב, גננת 16 שנה שהשיבה לסקר כתבה: "לא הייתי רוצה שיהיו מצלמות אונליין גם כהורה, מסיבה מאוד פשוטה. אם יש לילד שלי איזושהי בעיה חינוכית שעוד לא עלו עליה לא הייתי רוצה שהילד שלי ייחשף להורים אחרים".
"אני לא אשאר, גם בשבילי וגם בשביל הילדים"
"החוק הזה בא על רקע משבר מאוד קשה של לא מעט שנים בתחום החינוך לגיל הרך", אומר רועי מאור, מנהל פיתוח המדיניות של עמותת "121" שערכה את הסקר. "בין היתר, צפיפות אדירה, מעט הכשרה ותמיכה. החוק החדש אמור לתת סוג של אקמול למערכת ורצינו לבדוק מה הן השפעות הלוואי של זה".
למה אקמול?
"מחקרים על מקרי ההתעללות בגנים בארץ ובעולם מראים שכמעט כל המקרים נובעים כתוצאה מעומס, הכשרה לקויה ומיון לא נכון של כוח אדם. גם האנשים שמקדמים את החוק מודים שהמטרה היא בעצם לתת להורים תחושה שהמצב תחת שליטה. אני בעד החוק אם התחושה משקפת מצב נכון, רק שאם זה נותן להורים תחושה כוזבת שהמצב בסדר כאשר הוא לא, זה לא תקין".
על פי מאור, ההשקעה הכספית של הרשויות בישראל בפעוטות היא מינימלית ואף חורגת מכל נורמה, ביחס למדינות מפותחות אחרות. "אצלנו משקיעים משהו כמו עשירית ממה שמקובל להשקיע במדינות מפותחות (ממוצע של 1,000 דולר לפעוט מול ממוצע של 10,000 דולר). פער נוסף קשור ליחס של מספר הפעוטות מול הגננות – בישראל הנורמה היא 1 על 6, בעולם בדרך כלל היחס הוא 1 ל-3. "גם בכל מה שקשור למקצועיות, 70% מהגננות בארץ הן ללא שום הכשרה. בעולם לא קיימים דברים כאלו, כשכל אחת יכולה להיכנס לתפקיד ללא תהליך מקדים או התנסות מעשית ומפוקחת, ואז זה גם יכול להוביל לתוצאות הרבה פחות נעימות כמו התעללות. כשיש עובדים שלא עברו הכשרה שנכנסים לגנים, אז אנחנו צריכים להצמיד לגן מצלמות שיעקבו אחרי כל מה שקורה".
אחת הגננות שהשיבו על הסקר היא מירי, גננת 16 שנה, כיום מובילת כיתה בכיתת הבוגרים, בגן בטבריה. "אין לנו מה להסתיר, הרי יש לנו מצלמות במעגל סגור ואם חלילה קורה משהו אפשר לפתוח", היא אומרת בשיחה עם mako. "אבל מכאן ועד להיות חשופה לכל ההורים לכל אורך שעות היום? מה עם הפרטיות שלנו? אני לא מוכנה שאבא של פעוט ישב ויתצפת עליי במהלך העבודה. ויותר מזה, מה עם הפרטיות של הילדים? יש לנו במעון לא מעט ילדים מאתגרים. אז כל הורה יוכל לשבת, לתצפת ולקטלג כל ילד? למה כל ההורים בגן צריכים לדעת שיש לילד מסוים בעיות משמעת?".
"כיום אנחנו לא מעבירים אינפורמציה להורים אחרים. למשל כשילד ננשך או נשך, ההורים של שני הילדים מקבלים את האינפורמציה בטלפון וזהו. לכל הורה יש את הפרטיות שלו. לא הייתי רוצה שילד מאתגר יהיה בשיח של כל הורה. זה לעשות עוול להורה ולילד בו זמנית. ילד מאתגר לא אמור להיות נושא לרכילות".
מה תעשי אם החוק יעבור?
"אני לא אמשיך לעבוד. חד משמעית. כל כך עצוב שהענף הזה סובל ממחסור כל כך גדול בכוח אדם, ואנשים טובים לא ימשיכו לעבוד בו. אני אומרת את זה בלב כבד אבל אני לא אמשיך לעבוד, גם בשבילי וגם בשביל הילדים".
פורסם: יעקב גולדברג, mako , בתאריך 26.8.24
