אחד מכל חמישה הורים לפעוטות בגילאי לידה עד 3 מדווח על סימני מצוקה שהופיעו אצל הילדים בעקבות המלחמה. כך עולה מסקר שנערך בקרב 500 הורים מכלל קבוצות האוכלוסייה, שהוצג בכנס 'לראות את הנולד' שהתקיים השבוע בכנסת.
הקושי הגדול ביותר שדווח בסקר היה קשיי שינה (52%). לאחר מכן: זעם (50%), אלימות (33%), הרטבה (26%), סרבנות (25%), נסיגה התפתחותית (22%) וקשיי אכילה (19%). הסקר נערך בשבועיים האחרונים, לקראת הכנס שנערך ביוזמת המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך של מכללת אורנים, ועל ידי מכון גאופוליטיקה.
"אין יכולת לשחק ולחקור – מה שדרוש בשביל להתפתח"
הכנס נערך זו השנה השלישית על ידי מכללת אורנים ועמותת 121 שמובילה את מטה 'בידיים טובות' – המטה להשקעה בגיל הרך, ובשיתוף חברי הכנסת יו"ר ועדת החינוך יוסף טייב (ש"ס), נעמה לזימי (עבודה), נאור שירי (יש עתיד) וקטי שיטרית (ליכוד). הכנס עסק במדיניות החינוך לגיל הרך בעת המלחמה.
לשם השוואה, סקר שנערך בקרב 400 מנהלות מעונות פרטיים ומסובסדים העלה ממצאים דומים לסקר שנערך בקרב ההורים. 46% מהן דיווחו על עלייה בסימני מצוקה בקרב הפעוטות במעונות אותם הן מנהלות. סימן המצוקה המשמעותי ביותר היה זעם וסרבנות (30%), אחריו קשיי שינה (23.6%), נסיגה התפתחותית (16.7%), וקשיי אכילה (13.3%).
סימן המצוקה שהתגלה בשיעור הנמוך ביותר היה אלימות, אותו הפגינו 9.9% מהפעוטות. סקר זה נערך בדצמבר, כלומר חודשיים לאחר תחילת המלחמה, ואילו הסקר של ההורים נערך תשעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה. עם זאת, נוכחותם של סימני המצוקה לא השתנתה בזמן זה.
גלעד אמשלום, המנהל משחקייה התפתחותית בטבריה עבור פעוטות מפונים, הסביר את הקשר בין מצב חירום מתמשך לנסיגה התפתחותית במושב שעסק בנושא: "המשאבים של ילדים בגיל הרך הם מוגבלים, ולכן בעת שינוי כה קיצוני של סביבה – המעבר מהבית למלון שגם אינו מותאם לצרכי הפעוטות – הם מפנים את המשאבים להסתגלות הזאת. לכן אין להם יכולת לשחק ולחקור – מה שהם אמורים לעשות בשביל להתפתח. מלבד זאת יש התקפי זעם, או להיפך – הסתגרות".
אמשלום מוסיף, כי הפעוטות המפונים מושפעים ממצבם של ההורים. "חלק מההורים לא עובדים וחלק משרתים במילואים, ובאופן כללי שרויים במתח אין-סופי. כמובן שזה משפיע על הפעוטות".
במסגרת המושב, טייב הוסיף היבט נוסף הקשור לשלומם, בעיקר הפיזי, של הפעוטות בזמן המלחמה: "אנחנו יודעים שלא כל המעונות ממוגנים. היינו בסיור של הוועדה במסגרות לגיל הרך בירושלים, ובמסגרת תרגיל הדמיה שנערך, ראינו שלוקח לצוות ארבע דקות לקחת את הפעוטות למרחב מוגן, כאשר זמן ההגעה עומד על דקה וחצי".
חוק המצלמות ואלימות צוותים חינוכיים
בשבועות האחרונים עבר בוועדת החינוך בקריאה ראשונה תיקון לחוק המצלמות, שמאפשר שידור אונליין של שידורי המצלמה במעון להורים בהסכמתם של 100% מהורי המעון, וביידוע העובדות בלבד.
תיקון החוק לא נדון בהרחבה בכנס, אך נתון אחד מתוך דו"ח החינוך בגיל הרך 2024 של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך, שהוצג על ידי כותבת הדו"ח, ד"ר גלית בינט, במסגרת הכנס, עסק בתיקון החוק.
במסגרת המושב, טייב הוסיף היבט נוסף הקשור לשלומם, בעיקר הפיזי, של הפעוטות בזמן המלחמה: "אנחנו יודעים שלא כל המעונות ממוגנים. היינו בסיור של הוועדה במסגרות לגיל הרך בירושלים, ובמסגרת תרגיל הדמיה שנערך, ראינו שלוקח לצוות ארבע דקות לקחת את הפעוטות למרחב מוגן, כאשר זמן ההגעה עומד על דקה וחצי".
במסגרת הדו"ח נבדקו הסיבות שנתנו נאשמות עבירה הקשורה לשימוש באלימות כלפי פעוטות מגיל לידה עד שלוש ב-20 תיקים של כתבי אישום בעבירות חמורות, ו-42 הסדרים מותנים במקרים קלים יותר. 93% מהן הסבירו את הלחץ במקום העבודה כסיבה למעשיהן. לאחר מכן ציינו שיטות חינוך נוקשות (62%) וניסיון להשבת שליטה (43%). התיקים הם מהשנים 2023-2008.
הסיבה המרכזית אותה סיפקו הנאשמות בעבירה היא לחץ במקום העבודה. תחת סיבה זו נכללים המרכיבים הבאים: ריבוי מטלות, היעדר צוות קבוע ומיומן, עייפות ומצוקה, תפקוד תחת לחץ נפשי ורגשי כבד, ותחושת ניצול ותסכול.
"אני לא מצדיקה אלימות", אומרת בינט, "אבל אם אלה הגורמים שדוחפים עובדות לבצע עברות כאלה, כדאי שנעסוק בשיפור תנאי עבודתן של העובדות, ולא רק בתגבור המצלמות".
הכשרות למחנכות-מטפלות: "מחכים לאישור תקציבי לשנה הבאה"
בשנים האחרונות, בעקבות מעברו של תחום הגיל הרך למשרד החינוך, מתקיימות הכשרות למחנכות-מטפלות והוספו תקנים של מדריכות המלוות את המחנכות-מטפלות בשגרה. אך לא ברור עוד אם בשנה הבאה יתקיימו הכשרות או יתוקצבו מדריכות בגלל הקיצוץ האחרון בתקציב , העומד על 200 מיליון שקלים – חצי מהתקציב לגיל הרך, העומד על 400 מיליון שקלים.
חברי הכנסת לזימי ושירי ביקרו את הקיצוץ. "ראינו בשבוע שעבר שיש עודף תקציבי", אומרת לזימי. "חבל שלא העבירו את 200 מיליון השקלים האלה למה שבאמת חשוב – קידום ופיתוח תוכניות, ומעבר לזה שכרן של המטפלות-מחנכות".
אורית דולב, מנהלת אגף הפדגוגיה של עיריית ירושלים: "ביצענו הכשרות רבות למטפלות-מחנכות ממעונות שונים ומגוונים ברחבי העיר והקמנו יחידה המטפלת באיתור פעוטות עם עיכובים התפתחותיים. שני הדברים האלה מותנים בתקציב מהמדינה, ואנחנו מחכים לאישור תקציבי לשנה הבאה".
שר החינוך יואב קיש, שהגיע לברך בכנס, אמר: "כרגע הקיצוץ לצערי עומד בעינו". עם זאת הוא הצהיר, כי "ניתן יהיה לקיים שעות הדרכה שלא התקיימו השנה".
אחת ההכרזות שהוכרזו בכנס, היא על הקמתה של ועדת משנה בוועדת החינוך שתעסוק בגיל הרך. ח"כ קטי שטרית תעמוד בראשה. "כמה התפקיד שלכם חשוב", אמרה. "נדרש להכשיר את משרד החינוך לקבל את הגיל הרך. זה לא רק עניין של תקציבים".
בכניסה לכנס הוצגה תערוכה של ג'ני פפרמן, שליוותה שלוש מסגרות לגיל הרך שפועלות בבתי מלון למפונים בנתניה ובמגדל עבור מפוני הצפון והעוטף.
אופירה בן שלמה, מנהלת המכון, אמרה בתחילת הכנס: "זו השנה השלישית שבה נעלה על נס את חשיבותו של החינוך בגיל הרך. השנה, יותר מתמיד, ברור שחוסנה של החברה הישראלית לא נאמד רק בכוחות הצבאיים שלנו, אלא לא פחות מכך, בכוחה של החברה האזרחית לספק מוגנות וביטחון לילדיה.
"מסגרות החינוך בגיל הרך יכולות היו להעניק מענה פיזי ונפשי, לספק רוגע וביטחון, איתור מוקדם של צרכים רגשיים ועיכובים התפתחותיים. צעדי המדיניות בגיל הרך לאחרונה אינם מספקים את התנאים הנחוצים. רק לאחרונה קוצצו תקציבי הגיל הרך באופן דרסטי – הותירו את נשות הגיל הרך בשדה בתחושה של ייאוש וחוסר תקווה. אין פלא שמסגרות הגיל הרך מצויות במשבר כוח האדם החמור ביותר שידענו עד כה – 1,600 כיתות עומדות ריקות ברחבי ישראל בגלל מחסור במחנכות שנות ינקות. נשים שמאסו בעבודה קשה ולא מתגמלת, ללא כלים או מיומנות, ומחליטות לעזוב את התחום".
עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121, המובילה את שותפות 'בידיים טובות', הכוללת עשרות ארגונים חברתיים וחינוכיים הפועלים לקידום ההשקעה בחינוך לגיל הרך: "אנחנו שמחים לשים את הפעוטות במרכז בכנס שנערך בפעם השלישית. אנחנו שמחים על כך שיואב קיש הודיע שיפנה עודפים תקציביים להדרכות חינוכיות בשנה הבאה. אנחנו מפתחים הצעה לתוכנית לאומית בחינוך לגיל הרך כדי לקדם את המטרה שלנו, שהחינוך לגיל הרך יהיה תוך עשור בשר מבשרה של מערכת החינוך".
פורסם באתר דבר, 17.07.2024, מיכל מרנץ
