בשנת 2017 הקימה טלי ניר (ביחד עם השותף שלה רועי מאור) את עמותת 121, במטרה לפתח ולקדם מדיניות וליזום הצעות חקיקה חברתיות שחסרות במדינת ישראל.
"הקמתי את העמותה כי הרגשתי שחסר ארגון שנותן קול לשטח והופך צרכים להצעות חוק", היא מסבירה, "יש המון ארגונים שעושים עבודת קודש, בעזרתם אנחנו מזהים אתגרים חברתיים שנוגעים לכלל קבוצות האוכלוסייה וששינוי בהם ישנה חיים של אלפי אזרחים ויביא לצמצום פערים ולשוויון הזדמנויות. סביב כל נושא שאנחנו מקדמים אנחנו מגבשים שותפות של ארגונים ופעילים שיש להם הרבה מאוד ידע מהשטח. יחד איתם אנחנו חוקרים מה נעשה בעולם, מה היה עד עכשיו, ובונים את ההצעה כך שהפתרון שאנחנו מציעים לממשלה ולכנסת יהיה המתאים ביותר לאינטרס של הציבור הרחב. אנחנו גם מתעסקים בעלויות הכלכליות של השינויים שאנחנו מציעים כדי להפוך אותם ליותר ריאליים. האופן שבו אנחנו מנגישים את הנושא למקבלי ההחלטות עוזר לשרים להבין את הבעיה ואת הפתרון ולקחת את הדברים קדימה".
אתם מתמקדים מאוד בתחום החינוך לגיל הרך. למה?
"כי בישראל כנראה שכחו שילד לא נולד בגיל שלוש. במשך כל שנות קיום המדינה נהוגה בישראל תת-השקעה מסיבית בחינוך לגילי לידה עד שלוש. המחנכות והמטפלות לגיל הרך לא מקבלות את ההדרכה הנכונה לטיפול בפעוטות, התקציב הממשלתי לשנים הראשונות הוא רק שבריר זעום מהמשאבים המוקצים לחינוך בגילים 3-18. זאת בניגוד לנעשה בשאר המדינות המתקדמות, שהבינו שככל שהשקעה בילד מוקדמת יותר, כך היא יותר משפיעה ומשתלמת, ומאפשרת למנוע בעיות התפתחותיות, לקויות למידה, קשיי ריכוז, קשיים רגשיים, בעיות התנהגותיות ועוד".
ולכן, בשנת 2020 הקימה העמותה בראשותה של ניר שותפות שנקראת "בידיים טובות – המטה להשקעה בגיל הרך", שבה חברים 60 ארגונים חינוכיים וחברתיים.
שרת החינוך דאז, יפעת שאשא-ביטון, הרימה את הכפפה ומשרדה החליט להשקיע כ-400 מיליון שקל בשנה בפיתוח מקצועי ובהכשרה של המחנכות-מטפלות לגילים אלה, מתוך הבנה כי השנים האלה חשובות ביותר להתפתחות. "כאשר פעוטות מקבלים חינוך וטיפול לא מתאימים, הפגיעות לעתיד בלתי הפיכות והחוסן העתידי שלנו כחברה נפגע", אומרת ניר, "לכן מדברים כבר הרבה שנים בישראל על הצורך בהיפוך הפירמידה והמחויבות להשקיע הרבה יותר תקציבים בחינוך של פעוטות".
בשנים 2022-2024 השתתפו בהכשרות כ-23 אלף מחנכות, ומהכלים המקצועיים שהן רוכשות ייהנו 200 אלף פעוטות. בנוסף, במהלך 2023-2024 עברו עשרות אלפי מחנכות הדרכות חינוכיות וזכו לליווי של מדריכות חינוכיות בגנים. אולם בשנה הקרובה מספר המחנכות שילמדו בתוכנית צפוי לרדת משמעותית, וכמו כן גם שעות ההדרכה, עקב קיצוץ תקציבי שנגרם בשל המלחמה.
בעמותה בהחלט מבינים שסדרי העדיפויות מוכתבים מצורכי מערכת הביטחון, אבל רוצים גם להדגיש את החשיבות של הכשרת הצוותים המטפלים בגיל הרך, אפילו בהקשר של המלחמה. לכן גם ערך המטה באחרונה כנס מיוחד בכנסת בנושא השפעת המלחמה על הגיל הרך.
אל הכנס, שנקרא "לראות את הנולד" והתקיים בהובלת חברת הכנסת נעמה לזימי, הגיעו מחנכות, מנהלות מעונות והורים שנפגעו במלחמה, אשר הציפו את הצרכים של הפעוטות ושל המחנכות. נכח בו גם שר החינוך יואב קיש, שהבטיח כי ינסה להחזיר את התקציבים שקוצצו מהתוכנית.
"המחשבה היא שמכיוון שמדובר בילדים קטנים, המלחמה לא באמת משפיעה עליהם", אומרת ניר, "וזו טעות לחשוב ככה. לפי סקר שערך המטה עולה שחצי ממנהלות המעונות דיווחו שהפעוטות מגלים סימני מצוקה בעקבות המלחמה, בין אם מדובר בילדים שנמצאים באזורי עימות והיו תחת אזעקות, או בילדים מפונים, או בילדים שההורים שלהם במילואים או כאלה שנפגעו בצורה אחרת. לפעמים אלה ילדי מעונות שעברו למרחבים חלופיים והמעבר קשה להם, או שהמחנכות שלהם נמצאות בסטרס כי הילדים או בני הזוג משרתים במלחמה. כל הלחץ שהציבור חווה עובר גם לפעוטות ואנחנו רואים את זה בהתקפי זעם (טנטרומים), בעיות שינה ואכילה ועוד".
לדבריה, "המחנכות שלא הוכשרו לתפקיד לא תמיד יודעות להתמודד עם המצב וצריכות את הכלים. ההשקעה במחנכות קריטית לדור העתיד וזה משהו שאנחנו כמטה מנסים לקדם, בעיקר כעת עם פתיחת שנת הלימודים, כדי שלפחות חלק מהכסף שנועד לתוכנית – יחזור".
עבודת קודש בתקציב נמוך
היא בת 51, עורכת דין בהשכלתה, "אמא לשתי ילדות שכבר לא בגיל הרך", נשואה, גרה בתל-אביב. בעבר עבדה במשרד המשפטים וכבר מספר שנים היא פעילה בתחום הזכויות החברתיות. "מגיל צעיר אני רוצה להשפיע על חיים של אנשים", אומרת ניר, "זה התחיל כשהייתי כתבת נוער בקול ישראל ולאחר מכן עיתונאית לענייני משפט". בעקבות עבודתה העיתונאית הלכה ללמוד משפטים, עבדה באגודה לזכויות האזרח ולאחר תקופה הקימה את העמותה.
ההורים שהחזירו השבוע את הפעוטות למעונות מטרידה מאוד סוגיית האלימות מצד הגננות והמטפלות.
"מדובר כמובן במקרים לא נסלחים, ולכן יש לטפל בהם ביד קשה ולהחמיר בענישה. אבל צריך לזכור שזה הקצה, רוב הנשים שמחנכות את הפעוטות שלנו עושות עבודת קודש, בתקציב נמוך, בלי כלים חינוכיים. עלינו להפוך את הפירמידה, להשקיע בהן, ולתת להן את היכולת למלא את התפקיד בצורה מקצועית, כי חינוך לגיל הרך זה מקצוע וזה תפקיד שמשנה עולמות למשפחות".
ומתי ההורים יוכלו לצפות להקלה בכיס? גן פרטי יכול לעלות היום 5,000 שקל בחודש.
"הלוואי שהייתי יודעת. הפתרונים בידי הממשלה, שבעבר הבטיחה חינוך חינם מגיל לידה, אבל ברור שהצרכים עכשיו גדולים ולכן לא נראה שהדבר יקרה בקרוב. יחד עם זאת, תפקידנו כציבור להניח את הדרישות הללו על השולחן. זאת גם הסיבה לכך שאנחנו מפתחים עכשיו הצעת חוק לתוכנית עשור לחינוך לגיל הרך, ונגיש אותה לכל ממשלה שלא תהיה".
ענת לב־אדלר | ynet | בתאריך 4.9.24
