לפני שבועיים נרשמה התגוששות פוליטית מפתיעה. ראש הממשלה זימן את שר האוצר לדיון דחוף בנושא הטיפול הלקוי ביוקר המחיה. שר האוצר, בתגובה, הפנה אצבע מאשימה כלפי ראש הממשלה, בטענה שהוא זה שמעכב את השימוש במקור תקציבי ייעודי לטיפול בבעיה – כספי חילוט שהועברו מהרשות הפלשתינית.
כך או כך, סוגיית יוקר המחיה כשרוחות מלחמה עדיין מנשבות מעלינו היא פצצה חברתית מתקתקת. הנפגעים העיקריים הם החלשים יותר בחברה, ובמיוחד ילדים ונוער בסיכון. רבים מהם סובלים כעת מחוסר ביטחון תזונתי, בנוסף להתמודדותם עם חוסר היציבות הביטחונית. ימי המלחמה החמירו את המצב הכלכלי של הוריהם בגלל מילואים, פיטורין או חוסר יכולת לעבוד בשל האיומים הביטחוניים, וכך זמינות המזון לנוער זה נפגעה אף יותר. אולם למרות הצורך האקוטי, משרד החינוך אינו מתקצב ארוחות הזנה לבתי ספר לנוער בסיכון שלומד בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי, אף שהעודפים מתוכנית ההזנה לבתי הספר היסודיים גדולים פי כמה מהתקציב הנדרש. בממשלה הקודמת נמצא פתרון למגזר הערבי במסגרת תוכנית החומש. יש לברך על התקציב הזה, אך לא ייתכן שהממשלה אינה מצליחה למצוא תקציב לשאר המגזרים שנשארים ללא מענה.
במסגרת דיון מיוחד שנערך בוועדת החינוך של הכנסת, זעקו מנהלי בתי ספר בפריפריה הדרומית לעזרה. הם תיארו מציאות קשה של נוער המצוי במצב הישרדותי, נאלץ לעבוד במקביל ללימודים, בעיקר בתחום הקייטרינג וההסעדה, פשוט כדי להשקיט את תחושת הרעב. בשביל רבים מהם, מקום העבודה הזה הוא מקור חיוני לא רק להזנה עצמית, אלא גם לאפשרות לסייע כלכלית למשפחותיהם, ולו בכמות מזון קטנה שניתן להביא הביתה. המצב הזה בלתי נסבל. נוער בישראל סובל מהיעדר ביטחון תזונתי, בעוד תקציבי ארוחות חמות יושבים להם באוצר המדינה מבלי שייעשה בהם שימוש. לרעב יש השלכות עומק על הסובלים ממנו, אסור להתעורר כשיהיה מאוחר מדי.
רעב, כפי שהוצג בתאוריית הצרכים של מאסלו, הוא צורך בסיסי וראשוני שאדם חייב לספק כדי לתפקד באופן תקין בחברה. מחקרים מדגימים כי ישנם הבדלים מגדריים בהקשר זה, כאשר שכיחותו של חוסר ביטחון תזונתי גבוהה יותר בקרב נערים בהשוואה לנערות. עם זאת, מחקר מאוניברסיטת מקגיל בקנדה חשף קשר הדוק בין רעב ובין הופעת תחלואה נפשית (כגון דיכאון ואובדנות) בעיקר בקרב נערות, גם כאשר מעגלי תמיכה רגשיים היו זמינים להן.
השפעות הרעב אינן מוגבלות לבריאות הנפש. מחקר רוחב בחן את הקשר בין רעב למשקל יתר ולסיכונים תחלואתיים ומצא כי נערות עד גיל 16 הסובלות מרעב נמצאות בסיכון גבוה פי 3 וחצי למשקל יתר בהשוואה לנערות עם הזנה זמינה. כמו כן, רעב עלול לפגוע בהתפתחותם הקוגניטיבית והרגשית של בני נוער וביכולתם ללמוד ולהתקדם בסולם החברתי. כך משתחזר לו מעגל העוני גם בדור הבא, ללא פתח מילוט.
כלכלת בריאות מתמקדת פעמים רבות באפקטיביות ובחיסכון של אסטרטגיית מניעה. קרי, עדיף להשקיע כעת בהזנה במסגרות חינוכיות מאשר באשפוזים ובטיפולים יקרים וארוכי טווח תחת מערכת בריאות הנפש, אשר כורעת תחת הנטל גם כך. מסקרים שנערכו בישראל בשנים האחרונות עולה כי יותר מ־60 אלף תלמידים בחינוך העל־יסודי סובלים מחוסר ביטחון תזונתי, מתוכם 20-15 אלף סובלים מכך באופן קבוע, עד כדי פגיעה ביכולת הלימודית שלהם. אלו מספרים מדאיגים המצביעים על צורך דחוף בהתערבות של מוסדות המדינה. כשליש מהתקציב שמוקצה להזנה בבתי הספר היסודיים אינו מנוצל. יש להשתמש בעודפים הללו כדי להרחיב את ההזנה לבתי הספר העל־יסודיים לנוער בסיכון כדי להבטיח עתיד טוב יותר לנוער שסבל מספיק גם כך. לא בשמיים היא אלא באוצר המדינה, הגיע הזמן לתקן את העוול.
*פורסם לראשונה: ערוץ 7, בתאריך 23.5.24
