תקווה לנפש - המטה לקידום החוסן והבריאות הנפשית
מקדמים חיזוק לאומי של מערכות בריאות הנפש והחוסן בעקבות המלחמה
שילוב כוחות החברה האזרחית כדי לתת תקווה לנפש
מלחמת חרבות ברזל ומגפת הקורונה חשפו את הצורך במענה לאומי רחב הן להתמודדות עם מצבי משבר, והן לחיזוק החוסן הנפשי באופן רב-מערכתי ורב-גילאי.
למרבה הכאב, הקצאת משאבים נמוכה לאורך שנים הביאה למחסור בתשתיות מתאימות ובכוח אדם מיומן, המקשים על מתן שירותים איכותיים ויעילים. גם אחרי הגידול בהשקעה עליו החליטה הממשלה בעקבות המלחמה, התקציבים שניתנו לא מאפשרים לסגור את הפערים ולתת מענים מספקים.
שתפו:
אתם הכוח שלנו לשנות!
יחד נקדם השקעה ממשלתית. הצטרפו וקבלו עדכוני פעילות ישירות למייל:
הצורך והדחיפות
מלחמת "חרבות ברזל", ומגפת הקורונה לפניה, חשפו את חשיבות החוסן והבריאות הנפשית וביססו את הסוגייה כנושא מרכזי על סדר היום בישראל. הצורך הינו רחב ועמוק: נדרש מענה לאומי מקיף, שבבסיסו מענים שיאפשרו באופן רחב התמודדות עם קושי, אתגר וטראומה, וכן קידום של צמיחה, התפתחות אישית והצלחה בהשגת יעדי החיים.
למרבית הצער, מערכת בריאות הנפש הממשלתית כושלת כיום בכלל הממדים, כולל התמודדות עם מצבי קיצון, ונתונה במשבר עמוק. שורש הבעיה הינו הקצאת משאבים נמוכה בהרבה מהנדרש ומהמקובל במדינות מפותחות, שאינה נותנת לבריאות הנפשית את מקומה הראוי בסדר העדיפויות הלאומי. המחסור במשאבים ייצר מערכת דלה, במצב הישרדותי, שאינו מאפשר פיתוח חזון וראייה כוללת.
בתחום החוסן האתגר מועצם בשל הפיצול במערכת הממשלתית, ללא תיאום או אסטרטגיה משותפת לגופים הרלבנטיים השונים. אין אחריות ממשלתית ברורה לריכוז העבודה עם הציבור הרחב, כדי לחזק את יכולתו לעמוד בפני משברים ולמנוע מצוקה ותחלואה. לשלטון המקומי, המתמודד כיום עם בעיות אלו, לא ניתנו המשאבים והכלים הנדרשים כדי לתת להם מענה.
הרחבת התמיכה ברמת המדינה נדרשת כיום בכלל המערכות – בריאות, חינוך, רווחה ועוד – ומתן מענה לכל קבוצות הגיל מגיל הרך ועד הזקנה. כדי להבטיח שכל אדם יקבל את התמיכה והמשאבים הנדרשים להתמודדות ולהתפתחות מיטבית, יש צורך בהשקעה משמעותית בתחום. זו אינה רק השקעה באינדיבידואל, אלא בחוסן הקהילתי והלאומי כולו.
איך אנחנו מובילים את השינוי?
השקנו יוזמה אזרחית ארוכת טווח, בה שותפים בעלי עניין ומומחים מהחברה האזרחית, וביחד אנו פועלים לקידום השקעה לאומית שיטתית בתחומי הבריאות הנפשית והחוסן בישראל.
יוזמה זו מכוונת לאזן בין שני צרכים חיוניים: התמודדות עם המשבר המיידי, שמתקיים כבר שנים רבות, אך דחיפותו רק הועצמה עקב האירועים האחרונים, ובנייה מחדש של המערכת בצורה נכונה שתבטיח בנייה של היסודות הנדרשים למערכת רחבה טווח הארוך.
כדי לתת מענה לאתגרים אלו, חברי השותפות מגבשים יחד הצעות ממוקדות לשינוי מדיניות הניתנות ליישום בטווח של 3-5 שנים. הצעות אלו יכללו הרחבת השירותים כדי לתת מענה לצרכים הנוכחיים, ובה בעת יעזרו לחיזוק התשתיות, צמצום הפערים ואיזונים נכונים יותר ברמה המערכתית האסטרטגית.
מטרתנו היא שההצעות שנפתח עם השותפים מהשטח יתבססו על הידע הקיים בשדה המקצועי, ויהנו מתמיכה רחבה בקרב הגורמים החוץ-ממשלתיים הרבים העוסקים בתחום. פיתוחן וקידומן דורש את השתתפותם הפעילה של גורמים אלו, לצד עבודה מקצועית עם הממשלה והדרג הפוליטי המגובה בפעילות ציבורית ותקשורתית לאורך זמן.
יעדי המדיניות שלנו
כדי לקדם את היעד הרחב של חיזוק החוסן והבריאות הנפשית ברמה הלאומית, החלטנו ביחד עם השותפים למהלך לפתח הצעות מדיניות שיפרטו כיצד הממשלה יכולה להניע את השינויים הנדרשים במערכת, בדגש על שני תחומים:
1. הגדלת תקציבי המדינה לטיפול ושיקום בקהילה
נפעל להקצאת תקציב ייעודי קבוע להרחבת טיפול ושיקום בקהילה, אשר יגדיל את המשאבים המוקצים לתחום ביחס למצב הקיים. במסגרת זאת נבקש כי תיקבע חלוקת אחריות וסמכויות ברורה ומחייבת למענים בקהילה, וכי יוסדר תמחור הולם וארוך טווח לחלופות אשפוז ומענים נוספים בקהילה. כמו כן, נפעל לכך שיקבעו מנגנונים לתמיכה בבני משפחה כמענה קהילתי מוביל, ותינתן גמישות למתמודדים בבחירת הכלים שיסייעו להם.
2. הרחבת יכולות השלטון המקומי במתן מענים בתחום החוסן והבריאות הנפשית
נקדם הקצאת תקציבים ייעודיים משמעותיים, ובמידת הצורך הגדרת סמכויות נדרשות, לחיזוק והפעלת תשתיות לחיזוק החוסן הנפשי ברשויות המקומיות ובאשכולות. כמו כן, נפעל לחיוב הרשויות המקומיות לגבש אסטרטגיה מקומית כוללת וארוכת טווח בתחום, בהתבסס על מיפוי צרכים, יכולות ופערים. לצורך יישומה, נקדם הקצאת תקציבים תוספתיים לרשויות המקומיות, אשר יוקצו לפי מפתח שישקלל את האתגרים שניצבים בפני כל רשות והמשאבים העומדים לרשותה.
עדכוני פעילות
תוכן עדכוני פעילות
הרבה תשובות וסיבות לתקווה ניתנו במפגש מיוחד שערכנו בעמותת 121 ביחד עם איש העסקים ומי שמסייע בהתנדבות ובתרומה לפעילותנו, רפי פומרוק.
רינה מצליח, חברת הנהלה ב-121, ראיינה בנושא את שר הבריאות ח”כ אוריאל בוסו, רעיית נשיא המדינה הגברת מיכל הרצוג, פרופ’ חזי לוי, מנכ”ל בית החולים ברזילי, ואיל גולן, אחיה של שורדת נובה שיראל שרה גולן ז”ל.
בערב שנערך בגלריה דובנוב בתל אביב, היו כמה הסכמות חשובות של כל הדוברים: ההכרה בצורך בהגדלת תקציבי המדינה לטיפול ושיקום בקהילה, חיזוק יכולות השלטון המקומי כדי לקדם את החוסן הקהילתי, וצורך בסיוע הרבה יותר נכון של המערכות כדי לסייע לנפגעים הרבים מהמלחמה ברמה הנפשית.
רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג:
"כשנבחר הנשיא ב-2021, היה לי ברור שבריאות הנפש יהיה אחד התחומים המרכזיים שבהם אני אעסוק. כמי שאינה אשת מקצוע בתחום, אני יכולה לדבר עליו ולהביא אותו לכל במה שבה אני עומדת, ולהגיד לאנשים: זה נושא חשוב, אל תתביישו, תבקשו עזרה. כמובן, מאז ה-7 באוקטובר פגשנו הרבה משפחות, המון עצב, פצועים, משפחות שפונו מהדרום ומהצפון, ובוודאי משפחות שכולות. יש צורך גדול מאוד, אבל גם הרבה תקווה, ערבות הדדית והושטת יד לעזרה. יש הבנה רחבה ויוזמות רבות בתחום".
שר הבריאות, אוריאל בוסו:
"על מנת להבטיח מתן מענה איכותי ולעמוד בצרכים שהולכים וגדלים אנחנו זקוקים לעוד הרבה אנשי מקצוע חדשים. חייבים לפתוח את השורות, להנגיש את מקצוע הפסיכולוגיה לעוד אוכלוסיות בישראל ולגרום לשיעורים גדולים מאלה שהתחילו ללמוד – לסיים את לימודיהם ולהיכנס למעגל העבודה בתחום. בהתייעצות עם מועצת הפסיכולוגים החלטתי להוביל לשינוי תוכנית ההכשרה, שתוביל, בין היתר, לקיצורה לפחות מתשע שנים. בימים הללו אנחנו עובדים על תוכנית חדשה שתבטיח שבעוד חמש שנים יהיו בישראל יותר פסיכולוגים חדשים מכל חלקי החברה הישראלית תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה".
איל גולן, אחיה של שיראל שרה גולן ז"ל:
"המקרה של שיראל גולן צריך להיות איציק סעדיאן של מערך בריאות הנפש האזרחי במדינת ישראל. שיראל לא שלחה יד בנפשה – נפשה נרצחה ב-7 באוקטובר. היא שרדה את מתקפת הטרור, היא ברחה תחת אש, היא חזרה הביתה – אבל המדינה לא הייתה שם כדי להציל אותה. אנחנו כאן כדי לוודא שזה לא יקרה שוב."
עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121:
"המלחמה חשפה עוד יותר עד כמה רעועות התשתיות החברתיות שלנו בהרבה תחומים. אחת הרעועות שבהן היא מערכת בריאות הנפש. המערכת הזו סבלה במשך עשורים ממחסור עצום בתקציבים. הגענו לשביעי באוקטובר במצב קשה מאוד של המערכת. לפני כמה חודשים הקמנו את שותפות "תקווה לנפש" המטה לקידום החוסן והבריאות הנפשית. הצבנו 2 מטרות לגרום להגדלת תקציבי המדינה שמושקעים בטיפול ושיקום בקהילה. יעד נוסף שהצבנו הוא להרחיב את היכולות והתקציבים בשלטון המקומי לחיזוק החוסן והבריאות הנפשי. בנוסף, הקמנו פרויקט נוסף כדי להבטיח שכל נפגעי פעולות האיבה מתחילת המלחמה יקבלו הכרה ואת הזכויות לשיקום. כולנו כאן יחד כדי לייצר שינוי משמעותי בבריאות הנפש ובזכויות נפגעי פעולות האיבה בהקדם".
המפגש היה מבחינתנו צעד חשוב ליצירת שותפות רחבה לקידום מדיניות שתבטיח משאבים ומענים ציבוריים למען החוסן והבריאות הנפשית.
תודה לכל מי שלקח חלק, אנחנו מזמינים אתכם להצטרף, לתמוך ולהתעדכן בפעילות שלנו.
וידאו ותמונות
תקשורת
שותפים לפרויקט
איך את ואתה יכולים להפוך שותפים לשינוי?
התמיכה שלך מאפשרת לנו לגייס שותפים, לחקור ולפתח הצעות חקיקה ומדיניות, להעלות את המודעות הציבורית לנושאים שבהם הן עוסקות, ולשכנע את שרי הממשלה, חברי הכנסת והדרג המקצועי הבכיר לפעול לשינויים בסוגיות חברתיות רחבות – שינויים שישפרו לטובה את חייהם של מאות אלפי ישראלים ויבטיחו את עתידנו כחברה בעלת חוסן פנימי ולכידות, שמעניקה לפרט שוויון הזדמנויות ומחויבת לערכים הבסיסיים של צדק חברתי.
הצטרפו אלינו, ויחד נהפוך את המדינה שלנו למקום שטוב יותר לחיות בו – לכולם!