מחיר המלחמה: סקר חדש מציג תמונה מדאיגה של מצוקה רגשית בקרב פעוטות לצד היעדר כלים מתאימים לצוותי החינוך בצפון הארץ. לפי הממצאים, רוב צוותי החינוך לגיל הרך בצפון מדווחים על עלייה במצוקת הפעוטות בזמן המלחמה.
"לכל הבלגן שנוצר בעקבות המלחמה הייתה השפעה שלילית על ההתנהגות של הילדה שלי", מספרת ל-N12 רומינה טסקארי פרידמן, גננת בעכו ואימא לילדה בת 3 ולבן בגיל 5. "היא לא הבינה למה אין משהו יציב וקבוע, וגם ככה הסביבה הייתה מפחידה. היא הייתה עושה מלא בעיות – היא לא רצתה להיכנס למעון, לא רצתה להיכנס לרכב – היא פשוט לא הבינה מה זה המשחק הזה. אלו השפעות שייקח זמן לשקם. זו ממש לא ילדות נורמלית".
62.5% מצוותי החינוך לגיל הרך דיווחו על עלייה במצוקת הפעוטות בעקבות המלחמה, כך לפי הסקר, שנערך בקרב 154 צוותי חינוך לגיל הרך בצפון בידי עמותת 121 שמובילה את שותפות "בידיים טובות – המטה להשקעה בגיל הרך", שכוללת למעלה מ-60 ארגונים חברתיים וחינוכיים. המצוקה מתבטאת בזעם וסרבנות (27%), בקשיי שינה (24.6%), בנסיגה התפתחותית (14.7%), באלימות מילולית ופיזית (13.7%) ובקשיי אכילה (8.5%).
שיר לוי, מנהלת מעון קיבוץ גלויות של ויצו בנהריה, משתפת בקשיים שחוו הפעוטות: "במשך למעלה משנה מרבית הימים עברו בתוך מרחב מוגן שבו שהו הילדים והצוות במהלך כל שעות היום, ללא יכולת לצאת לפעילות חצר. הפעוטות הרכים חווים קשיים ועיכובים התפתחותיים הבאים לידי ביטוי בפן המוטורי, השפתי, הקוגניטיבי ובעיקר בתחום הרגשי, לצד התנהגויות המצביעות על טראומה".
"רוב האבות ביישוב היו מגויסים, ונשארנו עם ילדים ונשים בלבד. ילדים בכו בלי הפסקה, התגעגעו להוריהם, והראו עצירה בהתפתחות – חזרו להרטבות, לגמגום ולמציצת בקבוק", מוסיפה מיכל פרש, מנהלת מעון במצפה נטופה.
לצד הקושי של הילדים, נתוני הסקר מצביעים גם על מצבם הקשה של צוותי החינוך. 53% מאנשי החינוך לגיל הרך חוו מתח נפשי, 29.3% מצוקה כלכלית, 12% מחסור בכלים מקצועיים ו-5.6% חוו קושי אחר. בנוסף, 23% מהמעונות אינם ערוכים למצבי חירום.
רומינה מספרת שחוותה קושי כשהגן של בתה נפתח באופן חלקי בלבד בעקבות הנחיות פיקוד העורף, בשעה שהיא עצמה הייתה צריכה לחזור לעבודתה בגן והןבהיר לה שאם תחסיר שעות לא תקבל שכר. בעלה נאלץ להישאר בבית בחלק מהימים, אף שעבודתו הוגדרה חיונית, והוא פוטר בין היתר בשל כך. "התמודדתי עם קושי כפול. בזמן האזעקות בגן שלי הייתי צריכה לדאוג שהילדים ייכנסו איתי לתוך הממ"ד ולדאוג להם, ובמקביל גם לדאוג לילדים שלי".
"פגיעה אנושה ביכולת של הצוותים"
לנוכח המצב הקשה בגנים, בצוותי החינוך נושאים עיניים לממשלה. "המצוקה של הפעוטות בגיל הרך היא קריאת השכמה לממשלה. קיצוץ התקציב ב-50% פגע בצורה אנושה ביכולת של צוותי החינוך להעניק תמיכה רגשית ומקצועית לפעוטות. אנו קוראים לממשלה להחזיר את התקציב ולספק הכשרות מקצועיות וכלים לצוותי החינוך, כדי שיוכלו להתמודד עם הטראומה של הילדים ולהציל אותם מנזקים בלתי הפיכים. זה הזמן להשקיע בצוותי החינוך ובתשתיות, כדי להבטיח את עתיד ילדינו", מסרה עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121.
שיר לוי מוסיפה: "יש צורך דחוף בגיבוש תוכנית חוסן לאומית לגיל הרך, שתספק מענה לכלל הקשיים והעיכובים ההתפתחותיים שחווים הפעוטות בעקבות המלחמה. התוכנית צריכה לכלול תגבור ניכר של שעות ההדרכה לצוותי החינוך בתחום הטראומה".
פורסם לראשונה, N12, בתאריך 10.3.25
