המשבר בבריאות הנפש ש"כיכב" בשבוע שעבר בדוח חמור של מבקר המדינה מוביל לחשיבה על פתרונות. שר הבריאות, אוריאל בוסו, שיתף הערב (יום א') בתוכנית לצמצם דרסטית את משך ההכשרה של פסיכולוגים קליניים מתשע שנים לשש שנים.
בכנס "השבר הנפשי בעקבות המלחמה – איך נצא מזה יחד?" להעלאת מודעות לבריאות הנפש, שנערך ביוזמת עמותת 121, אמר השר: "לפני כמה חודשים פגשתי את מועצת הפסיכולוגים ואמרתי להם לא יהיה יותר דבר כזה. משך ההכשרה יירד דרמטית. לא יהיה מצב שכל כך הרבה יילכו לתואר ראשון ולא ימשיכו לתואר שני. ההכשרה כולל הסטאז תסתיים בשש שנים".
"כדי להבטיח מתן מענה איכותי ולעמוד בצרכים שהולכים וגדלים אנחנו זקוקים לעוד הרבה אנשי מקצוע חדשים", הוסיף השר. "חייבים לפתוח את השורות, להנגיש את מקצוע הפסיכולוגיה לעוד אוכלוסיות בישראל ולגרום לשיעורים גדולים מאלה שהתחילו ללמוד – לסיים את לימודיהם ולהיכנס למעגל העבודה בתחום".
השר הסביר כי בקרב תושבי הפריפריה קיים קושי להתמודד כלכלית עם הכשרה כה ארוכה, ללא משכורת מלאה, ולכן לדבריו רבים מהם בוחרים שלא ללמוד את המקצוע או פורשים לפני סיום הלימודים. "בימים הללו ובהתייעצות עם מועצת הפסיכולוגים אנחנו עובדים על תוכנית חדשה שתבטיח שבעוד חמש שנים יהיו בישראל יותר פסיכולוגים חדשים מכל חלקי החברה הישראלית תוך שמירה על רמה מקצועית גבוהה", הוסיף.
השר הדגיש כי במועצה להשכלה גבוהה כבר דנים על בתוכנית, וכי היישום שלה צפוי להיות מהיר. עוד אמר כי מועצת הפסיכולוגים עומדת מאחוריה. בהתייחסו לדוח המבקר, אמר השר: "היום בריאות הנפש זה לא החצר האחורית של מדינת ישראל. אני מאוד מכבד את דוחות מבקר המדינה, וכאיש ציבור אני לוקח ולומד אותם, גם את הדוח הנוכחי".
הכנס התקיים במטרה להציף את הצורך הדחוף בשינוי מדיניות והגדלת המשאבים בתחום החוסן והבריאות הנפשית בעקבות 7 באוקטובר. הכנס נערך בגלריית דובנוב בתל אביב בהשתתפות רעיית נשיא המדינה מיכל הרצוג, מנהל בית החולים ברזילי פרופ' חזי לוי, ואיל גולן, אחיה של שורדת נובה שיראל שרה גולן ז"ל.
הדוח החמור: חצי שנה לפסיכיאטר
רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג נשאה את המסר: "אל תתביישו, תבקשו עזרה. מאז 7 באוקטובר פגשנו הרבה משפחות, המון עצב, פצועים, משפחות שפונו מהדרום ומהצפון, ובוודאי משפחות שכולות. יש צורך גדול מאוד, אבל גם הרבה תקווה, ערבות הדדית והושטת יד לעזרה. יש הבנה רחבה ויוזמות רבות בתחום".
נזכיר כי בדוח החריף שרטט מבקר המדינה תמונה קשה על מחדל הטיפול הנפשי בישראלים אחרי הטבח ובימי המלחמה. בסקר שערך המבקר, כשליש מהישראלים דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה או דיכאון. רובם המכריע לא פנו לקבל טיפול. בין הסיבות: תורים בלתי נסבלים לפסיכיאטרים בקופות החולים שמגיעים ליותר מחצי שנה. אנגלמן העיר כי המתנה ממושכת לטיפול רפואי כרוכה לעיתים לא רק באי-נוחות ובפגיעה באיכות החיים, אלא בבריאות עצמה.
המבקר העיר בחומרה שחרף הזמן שחלף מאז פרסום דוח ב-2020, שהתריע מפני אותם ליקויים בזמן שגרה, וחרף האירועים הטראומטיים ב-7 באוקטובר ובמלחמה, על פי נתוני קופות החולים משך ההמתנה הממוצע בחודשים מרץ ואפריל 2024 לקבלת טיפול בקופות, הכולל אבחון ותחילת טיפול, לא התקצר והוא כשישה חודשים וחצי.
כבר שנים זועקים רופאים ואנשי מערך בריאות הנפש על המצב העגום והרעבת המערכת, אך נדמה כי דבר לא משתנה. בשבוע שעבר פרסמנו עדויות קשות של הורים לילדים שמקבלים "תור דחוף" לעוד שנה ואף יותר. בדיקה אקראית של ynet ו"ידיעות אחרונות" במוקדי ובאפליקציות קופות החולים כללית ומכבי – הגדולות בישראל – מאששת את מצוקת התורים החריפה. כך למשל, התור הקרוב ביותר לפסיכיאטר בחיפה הוא לחודש דצמבר 2025. תור מוקדם יותר מצאנו בחולון, בנס ציונה ובמודיעין בחודש אוגוסט. המצב "השתפר" מעט ברחובות, בית שאן וטבריה, שם התורים הקרובים ניתנו באפריל או במאי, כלומר המתנה של לפחות חודשיים. גם בשדרות, שנפגעה ישירות מ-7 באוקטובר, התור הקרוב היה רק בחודש מאי.
באשר לתורים לפסיכולוגים, כאן המצב חמור עוד יותר. הפסיכולוג שעובד בשדרות דרך הקופה זמין רק שעות בודדות במהלך השבוע, ולטענת המוקדנית היומן שלו מלא עד סוף שנת 2025, תוך שהיא מציינת שיש בעיית תורים בכל הארץ בתחום בריאות הנפש. בבית שמש ציינו שיש המתנה ממושכת לפסיכולוג שעומדת על שנה ואף יותר. במרפאת בריאות הנפש בבית שאן הסבירו כי "המצב עגום וכדאי לקחת כל תור שיש".
"פסיכולוגיות בשכר של בייביסיטר"
"מדובר במערכת מדוללת ומיובשת עוד לפני 7 באוקטובר", אמרה ל-ynet ד"ר קרני גיגי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, נציגת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית. "בשנים האחרונות אנחנו רואים עלייה בדיכאון, חרדה ואובדנות הן אצל ילדים ונוער, והן אצל מבוגרים, ומטבע הדברים, אירועי 7 באוקטובר והמלחמה פגעו עוד יותר בבריאות הנפשית של אזרחי ישראל, מכל הגילים, ובכל מיני מעגלי פגיעות. צריך לזכור שאוכלוסיות שלמות פונו מבתיהן, ובמשפחות רבות אחד מההורים שירת במילואים לפרקי זמן ארוכים. זה מצטרף למצב המתמשך עם החטופים, ולמוות ושכול שחווינו בשנה האחרונה".
פורסם לראשונה, ynet, בתאריך 19.2.25
