בכנס שנערך אמש (א') ביוזמת 'עמותת 121', חשף שר הבריאות, אוריאל בוסו, כי בעקבות הצורך הגדול בקרב הציבור הישראלי לחיזוק מערך בריאות הנפש, פועלים במשרד הבריאות על מנת לקצר את תקופת ההכשרה לפסיכולוגים מתשע שנים לשש שנים בלבד.
"בחלק מהתוכניות הוספנו קופות נוספות לטיפול בבריאות הנפש, הכשרנו מאות רופאי ילדים ומשפחה כיוון שלעיתים זה פותר את הבעיה כשאין חרדה מתמשכת", אומר השר בוסו, "לפני מספר חודשים פגשתי את מועצת הפסיכולוגים ואמרתי להם שלא יהיה יותר דבר כזה היום 9 שנים (של הכשרה). ההכשרה תרד דרמטית, לא יהיה מצב שכל כך הרבה יילכו לתואר ראשון ולא ימשיכו לתואר שני. תקופת ההכשרה כולה, כולל הסטאז' תסתיים בשש שנים ולא בתשע".
כנס "השבר הנפשי בעקבות המלחמה – איך נצא מזה יחד?", ביוזמת עמותת 121, התקיים במטרה להציף את הצורך הדחוף בשינוי מדיניות והגדלת המשאבים בתחום החוסן והבריאות הנפשית בעקבות ה-7 באוקטובר. הכנס נערך בשיתוף רפי פרומרוק ובהשתתפות שר הבריאות ח"כ אוריאל בוסו, רעיית נשיא המדינה הגברת מיכל הרצוג, פרופ' חזי לוי, מנכ"ל בית החולים ברזילי, ואיל גולן, אחיה של שורדת נובה שיראל שרה גולן ז"ל. בין הנושאים שנידונו בכנס: הצורך בהגדלת תקציבי המדינה לטיפול ושיקום בקהילה, חיזוק יכולות השלטון המקומי במענה לבריאות הנפש, ואתגרי ההתמודדות של נפגעי טראומה, נפגעי פעולות איבה, מילואימניקים, מפונים ומשפחות שכולות.
איל גולן, אחיה של שיראל גולן ז"ל שורדת הנובה שמצאה את מותה בנסיבות טרגיות כשנה לאחר הטבח: "אחותי לא שלחה יד בנפשה כי נפשה נרצחה ב-7 באוקטובר. מי שהרג אותה היו הרשלנות והבירוקרטיה של מדינת ישראל. אם גורמי המקצוע כמו משרד הבריאות, ביטוח לאומי ומשרד הרווחה, כולם אם היו מקימים סוג של מינהלת שמאגדת בתוכה את כל הטיפול ששורד נובה היה מגיע לדלת אחת, איש קשר אחד, הניצול לא היה מטורטר בין 20 ועדות ומקבל טיפול מיידי ויעיל . אם המדינה הייתה מתעוררת אפילו ב-07.10.2024 עדיין היה אפשר להציל אותה".
עו"ד טלי ניר מנכ"לית עמותת 121: "המלחמה חשפה עוד יותר עד כמה רעועות התשתיות החברתיות שלנו בהרבה תחומים. אחת הרעועות שבהן היא מערכת בריאות הנפש. המערכת הזו סבלה במשך עשורים ממחסור עצום בתקציבים. הגענו לשביעי באוקטובר במצב קשה מאוד של המערכת. לפני כמה חודשים הקמנו את שותפות "תקווה לנפש" המטה לקידום החוסן והבריאות הנפשית. הצבנו 2 מטרות לגרום להגדלת תקציבי המדינה שמושקעים בטיפול ושיקום בקהילה. יעד נוסף שהצבנו הוא להרחיב את היכולות והתקציבים בשלטון המקומי לחיזוק החוסן והבריאות הנפשי. בנוסף, הקמנו פרויקט נוסף כדי להבטיח שכל נפגעי פעולות האיבה מתחילת המלחמה יקבלו הכרה ואת הזכויות לשיקום. כולנו תקווה לייצר שינוי משמעותי בבריאות הנפש ובזכויות נפגעי פעולות האיבה בהקדם".
רעיית נשיא המדינה, מיכל הרצוג: "כשנבחר הנשיא ב-2021, היה לי ברור שבריאות הנפש יהיה אחד התחומים המרכזיים שבהם אני אעסוק. כמי שאינה אשת מקצוע בתחום, אני יכולה לדבר עליו ולהביא אותו לכל במה שבה אני עומדת, ולהגיד לאנשים: זה נושא חשוב, אל תתביישו, תבקשו עזרה. כמובן, מאז ה-7 באוקטובר פגשנו הרבה משפחות, המון עצב, פצועים, משפחות שפונו מהדרום ומהצפון, ובוודאי משפחות שכולות. יש צורך גדול מאוד, אבל גם הרבה תקווה, ערבות הדדית והושטת יד לעזרה. יש הבנה רחבה ויוזמות רבות בתחום".
פורסם לראשונה, מקור ראשון, 17.2.25
