הקמת מערך תמיכה בזקנים עריריים

רשת בטחון קהילתית לזקנים שחיים לבדם

בישראל חיים כיום לבדם כ-240 אלף אזרחים מעל גיל 65, מהם כ-20 אלף ללא אדם לסמוך עליו בעת צרה. הבדידות בקרב זקנים אלו פוגעת באיכות חייהם ובבריאותם. התוכנית המוצעת כוללת בראש ובראשונה מיפוי ארצי של האזרחים הוותיקים שמתגוררים לבדם וסנכרון המידע הקיים לגביהם בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות. כמו כן, מוצע להעסקי עובדים קהילתיים מקרב אזרחים ותיקים, שיקיימו קשר שוטף עם הזקנים לבדיקת צרכים, יסייעו במיצוי זכויותיהם ויפנו אותם לשירותים המתאימים הנדרשים בחיי היום יום. עלות התוכנית השנתית מוערכת בכ-65 מיליון ₪.

תמונת מצב

כיום חיים בישראל כ-240 אלף אזרחים ותיקים מעל גיל 65 לבדם, ומהם כ-50 אלף חווים בדידות לעתים קרובות. למעלה מ-20 אלף מדווחים כי אין להם אדם עליו יוכלו לסמוך בעת צרה. אחד הביטויים הקשים ביותר לבדידות זו הוא התופעה של זקנים הנפטרים לבדם בביתם, ומותם אינו מתגלה במשך ימים או אפילו שבועות. בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת במקרים אלו: בעוד שבשנת 2017 היו 98 מקרים מתועדים של זקנים שנפטרו לבד, בשנת 2022 מספרם עלה ל-163. נוסף על כך, קיימים מקרים רבים של נפילות ופציעות בבית, שגרמו לפגיעה ממשית ביכולת התפקוד ובמצב הרפואי הכללי.

שתפו:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

אתם הכוח שלנו לשנות!

הצטרפו לתמיכה ועדכוני פעילות ישירות למייל:

הבדידות משפיעה באופן שלילי על בריאותם הפיזית והנפשית של הזקנים. הם סובלים מלחץ דם גבוה, בעיות לבביות, בעיות שינה, עישון וצריכת אלכוהול מוגברת. בריאותם הנפשית נפגעת אף היא, עם סימפטומים דיכאוניים, מצוקה נפשית ומחשבות אובדניות. בנוסף, זקנים עריריים מתקשים לקבל שירותי בריאות, להתמודד עם דרישות בירוקרטיות ולגשת לבדיקות רפואיות ללא מלווה. הם גם חשופים לניצול כלכלי, בעיקר כשמחפשים קשרים עם גורמים חיצוניים שמנצלים את בדידותם. קשיים אלה מובילים לעיתים קרובות ליציאתם לדיור מוסדי, בהשוואה לזקנים בעלי משפחות, שלהם רשתות תמיכה בקהילה.

המענים הקיימים

המענים הקיימים כיום לזקנים עריריים כוללים מספר שירותים, אולם הם דורשים לרוב פנייה יזומה מצד הזקנים עצמם:

  1. קצבת סיעוד: קצבה זו ניתנת לאנשים שהגיעו לגיל פרישה, גרים בבית וזקוקים לעזרת אדם אחר בביצוע פעולות היום-יום, או להשגחה למען בטיחותם ובטיחות הסובבים אותם. זקנים עריריים המתגוררים לבדם זכאים לקצבה מוגדלת כל עוד מצבם הבריאותי מצדיק זאת. עם זאת, זקנים עריריים שאינם זקוקים לסיוע או להשגחה אינם זכאים לקצבת סיעוד כלל.

  2. שירותי רווחה: שירותי הרווחה ברשויות המקומיות מעניקים מענה חלקי לזקנים עריריים הפונים בבקשה לסיוע. הסיוע מתמקד בתיווך, הפנייה או סנגור מול גורמים בקהילה בנושאים מסוימים. היקף ואיכות המענה תלויים ביכולתה התקציבית של הרשות המקומית ובסדרי העדיפויות שלה.

  3. שירותים בקהילה: במסגרת האגפים לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, ניתנים שירותים כמו "קהילות תומכות", מועדונים חברתיים ומרכזי יום. שירותים אלה יכולים להוות מענה לזקנים עריריים אם הם מודעים לקיומם ויודעים איך לגשת אליהם. לרוב, בשל בדידותם, הזקנים אינם מכירים את השירותים הללו ומגלים אותם רק אם פונים אקטיבית לגורמי מקצוע רלוונטיים.

על אף קיומם של המענים הללו, הם אינם מספקים מענה ראוי ומקיף, בעיקר בשל הצורך בפנייה יזומה מצד הזקנים עצמם או אנשי המקצוע, מה שמקשה על יצירת קשר רצוף והולם עם הזקנים העריריים.

הקמת מערך תמיכה בזקנים עריריים 2

איך אנחנו מובילים את השינוי?

כדי לתת מענה לצרכים שתוארו, אנו מציעים כי הרשויות המקומיות יעסיקו עובדים קהילתיים שתפקידם יהיה לעמוד בקשר שוטף עם הזקנים העריריים, לוודא את מצבם ולהפנותם לשירותים המתאימים.

הפתרון המוצע כולל את המרכיבים הבאים:

  1. מיפוי ארצי: משרד הרווחה, בשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, יערכו מיפוי ארצי של האזרחים הוותיקים שמתגוררים לבדם ויקפידו על סנכרון שוטף של המידע בין משרדי הממשלה לרשויות המקומיות.

  2. העסקת עובדים קהילתיים: הרשויות המקומיות יעסיקו כ-1,000 עובדים קהילתיים, ככל הניתן גמלאים בעצמם, על מנת ליצור הבנה טובה יותר עם הזקנים ולספק גם תעסוקה נוספת לגמלאים. העובדים יועסקו בהיקף של כחצי משרה ויקבלו שכר של כ-40 ₪ לשעה, מה שמתורגם לעלות חודשית של כ-5,000 ₪ לעובד.

  3. הכשרה והדרכה: העובדים הקהילתיים יעברו הכשרה קצרה על ידי גורם מקצועי ברשות המקומית, למשל במחלקה לשירותים חברתיים. לאורך עבודתם יקבלו העובדים הדרכה שוטפת על ידי עובדת סוציאלית בתכיפות של פעמיים בחודש.

  4. יצירת קשר ומיפוי צרכים: בתחילת עבודתו יקבל כל עובד קהילתי רשימת טלפונים של זקנים שעשויים להיעזר בשירות. בנוסף, יאתר העובד זקנים נוספים דרך גופים ומוסדות מקומיים ושיחות עם תושבים. הוא יפנה לאנשים אלו ויקיים בירור ראשוני לגבי מידת רצונם בקשר שוטף.

  5. קשר רצוף וסיוע: על בסיס המיפוי יגבש העובד רשימה של כ-20 זקנים איתם יעמוד בקשר רציף בטלפון או במפגש. תפקידו יהיה לשמר את הקשר, להבין את צרכיהם ולוודא את תפקודם העצמאי בקהילה. העובדים יסייעו לתווך בין הזקנים לשירותים השונים בקהילה, לדאוג למיצוי זכויותיהם ולמצוא מתנדבים שילוו אותם לבדיקות רפואיות במידת הצורך.

  6. עלות התוכנית: העלות השנתית הכוללת של העסקת העובדים הקהילתיים והכשרתם מוערכת בכ-65 מיליון ₪, כולל עלויות השכר, הכשרה והדרכה.

 

התוכנית שאנו מציעים צפויה לשפר את תחושת הביטחון, את הבריאות ואת איכות החיים של הזקנים העריריים, ולהקטין את שיעור הניצול שלהם ואת יציאתם לדיור מוסדי.

תקשורת

איך את ואתה יכולים להפוך שותפים לשינוי?

התמיכה שלך מאפשרת לנו לגייס שותפים, לחקור ולפתח הצעות חקיקה ומדיניות, להעלות את המודעות הציבורית לנושאים שבהם הן עוסקות, ולשכנע את שרי הממשלה, חברי הכנסת והדרג המקצועי הבכיר לפעול לשינויים בסוגיות חברתיות רחבות – שינויים שישפרו לטובה את חייהם של מאות אלפי ישראלים ויבטיחו את עתידנו כחברה בעלת חוסן פנימי ולכידות, שמעניקה לפרט שוויון הזדמנויות ומחויבת לערכים הבסיסיים של צדק חברתי.

הצטרפו אלינו, ויחד נהפוך את המדינה שלנו למקום שטוב יותר לחיות בו – לכולם!

בחרו בסכום לתרומה חודשית מתחדשת