בימים אלו מבקשת המדינה לדחות את החיוב של המחנכות לגיל הרך לעבור הכשרה בסיסית. לפי הנוסח המקורי של התקנות, המחנכות היו אמורות לסיים את הכשרתן בתחילת 2025, אך כעת, משלא עמדה ביעדיה, מפאת הקצאת תקציב נמוך מדי לנושא, שאף לא התממש ברובו, מבקשת המדינה לדחות חיוב זה בשלוש שנים. החלטה זו היא עוול כלפי הדור הצעיר והעתיד של מדינת ישראל. הדחייה המתמשכת של יישום תוכנית ההכשרה מהווה התעלמות מוחלטת מצרכיהם הבסיסיים של ילדינו ומסכנת את התפתחותם התקינה. היעדר השקעה בפיתוח המקצועי של נשות החינוך בגיל הרך פוגע באיכות החינוך והטיפול, ובמקרים קיצוניים אף מוביל לתופעות חמורות של התעללות – כפי שנחשף בימים אלו.
ההכשרה המקצועית למחנכות– מטפלות בגיל הרך אינה עניין של מה בכך. היא כוללת ידע חיוני בתחומים כמו פסיכולוגיה התפתחותית, ניהול כעסים וזיהוי סימני מצוקה אצל ילדים. ידע זה הוא קריטי להבטחת התפתחות תקינה ובטוחה של ילדינו הרכים. מחנכות מוכשרות יכולות לזהות קשיים התפתחותיים בשלב מוקדם, לספק גירויים מתאימים ולתמוך ברכישת מיומנויות חברתיות ורגשיות חיוניות. ללא הכשרה זו, אנו מפקירים את ילדינו לטיפול שעלול להיות לא מותאם ואף מזיק. הדחייה המתמשכת של חובת ההכשרה משאירה את ילדינו בידיים לא מיומנות, ובכך מגבירה את הסיכון לפגיעה בהם.
לא זו בלבד, הנתונים מדברים בעד עצמם ומציירים תמונה מטרידה ביותר. לפי מטה המאבק למען הילדים, בשנת הלימודים הנוכחית התקבלו כבר 2,129 פניות בעמותה, מתוכן 720 להשאלת מקליטים בעקבות חשד סביר וכ-100 בנושא חשד ממשי לאלימות. מספרים אלה מדגישים את הצורך הדחוף בהכשרה מקצועית למחנכות.
70% מצוותי החינוך בגיל הרך לא עברו אפילו יום הכשרה לתפקידם. הכשרות מקצועיות לא רק משפרות את איכות הטיפול בילדים, אלא גם מסייעות לסינון מועמדות שאינן מתאימות למקצוע. בנוסף, מחנכות ללא הכשרה מתאימה עלולות להתקשות בהתמודדות עם מצבי לחץ ותסכול. ללא הכלים המתאימים, הן עלולות לפעול בצורה שאינה מיטבה עם הילד, מתוך חוסר ידע או אובדן שליטה. הדרך להפחית מקרים כאלה היא בהשקעה משמעותית בהכשרות, בהדרכות ובחיזוק כוח האדם המטפל בפעוטות.
הגיל הרך הוא תקופה קריטית בהתפתחות הילד, המשפיעה על כל מהלך חייו. בדחיית ההכשרה, המדינה למעשה מסכנת את עתידם של אלפי ילדים ואת חוסנה של החברה הישראלית כולה. חוויות שליליות בגיל הרך עלולות להשפיע על התפתחות המוח, לפגוע ביכולת הלמידה ולהוביל לבעיות התנהגות בעתיד. השקעה בחינוך איכותי בגיל הרך מובילה לתוצאות חיוביות ארוכות טווח, כולל הצלחה אקדמית, תעסוקה יציבה ואף הפחתה בפשיעה. לכן, הזנחת ההכשרה של מחנכות לגיל הרך היא למעשה פגיעה בעתיד החברה כולה.
ייתכן שהדחייה נובעת משיקולים תקציביים קצרי טווח, אך המחיר שנשלם כחברה יהיה כבד לאין שיעור. הטיפול בנזקים הנגרמים מאלימות והזנחה בגיל הרך יעלה למדינה הרבה יותר בטווח הארוך, מבחינה כלכלית ומבחינה חברתית .השקעה בהכשרת מחנכות לגיל הרך היא השקעה כלכלית חכמה. השקעה בחינוך איכותי בגיל הרך מניבה תשואה גבוהה לחברה בטווח הארוך, בצורת חיסכון בהוצאות על חינוך מיוחד, טיפול בבעיות התנהגות ואף הפחתה בפשיעה. לכן, הדחייה המתמשכת של ההכשרה היא לא רק פגיעה בילדים אלא גם טעות כלכלית חמורה.
על המדינה לקחת אחריות ולהפסיק את מדיניות הדחייה המסוכנת. יש לפעול באופן מידי להכשרת כל המחנכות לגיל הרך, תוך הקצאת המשאבים הנדרשים. במקביל, יש לשפר את תנאי העבודה והשכר של המחנכות, כדי למשוך כוח אדם איכותי ולהפחית שחיקה. יש צורך בהגדרת המקצוע כמקצוע לכל דבר, כולל לימודים, הכשרות ודרגות שכר מטעם הממשלה.
יש לקדם תוכנית לאומית מקיפה לשיפור איכות החינוך בגיל הרך, הכוללת לא רק הכשרה למחנכות אלא גם שיפור תשתיות, הקטנת יחס ילדים-מטפלת, ופיתוח תוכניות חינוכיות מבוססות מחקר. כמו כן, יש להגביר את הפיקוח על מסגרות הגיל הרך ולהבטיח שכל הילדים זוכים לטיפול איכותי ובטוח.
הגיע הזמן שהמדינה תציב את טובת הילדים בראש סדר העדיפויות ותפעל ללא דיחוי להבטחת הכשרה מקצועית ראויה לכל מי שעוסק בחינוך ילדינו הרכים. העתיד של כולנו תלוי בכך. רק כך נוכל להבטיח עתיד טוב יותר לילדינו ולחברה הישראלית כולה.
פורסם לראשונה, מקור ראשון, 10.2.25
